לעמוד הבית אויגן מיכאליס

לעמוד הבית אויגן מיכאליס

סמל ברית חלוצים דתיים
תנועת נוער צעירי מזרחי שנת 1933
הנוער בתפילת שחרית
כרטיס חבר של פרנץ (משה) וולף בתנועת ברית הנוער של צעירי מזרחי
סמל "הפועל המזרחי" אליה השתייכו החלוצים הדתיים
מחנה קיץ של תנועת צעירי מזרחי שנת 1933
מחנה קיץ של צעירי מזרחי
מחנה קיץ של תנועת צעירי מזרחי שנת 1933
מחנה קיץ של צעירי מזרחי
חניכת צעירי מזרחי בהמבורג
הנוער בתפילת שחרית
מחנה קיץ של תנועת צעירי מזרחי שנת 1933
מחנה קיץ של צעירי מזרחי
 
 
    עמוד הבית >  תנועות נוער בגרמניה >> תנועת הנוער "צעירי מזרחי" בהמבורג
         

דגל תנועת הנוער צעירי מזרחי בגרמניה

דגל תנועת "צעירי מזרחי"

 

הציונות הדתית, ו"תנועת המזרחי" נולדו והתפתחו במזרח אירופה בתחילת המאה ה-20. תנועת "צעירי מזרחי", שדגלה ברעיון "תורה ועבודה" מבית מדרשו של שמואל חיים לנדוי (שח"ל 1892- 1928), התפתחה בעיקר בפולין. הקמת סניף של "תנועת המזרחי" בגרמניה היה בגדר מהפיכה משום שהציבור האורתודוקסי תמך ברובו ב"אגודת ישראל" שהסתייגה מהציונות.  בשנת 1905 עבר המרכז העולמי של תנועת המזרחי, שהייתה מסונפת להסתדרות הציונית, לפרנקפורט ובשנת 1911 עבר המרכז להמבורג. קבוצות נוער ראשונות של "המזרחי" הוקמו בגרמניה כבר בשנת 1910 אך אלה, לא ראו עצמן כתנועת נוער אלא כמשמרת צעירה של מפלגת האם.

 
מחנה קיץ של תנועת צעירי מזרחי שנת 1933

מחנה קיץ של תנועת צעירי מזרחי בהמבורג. שנת 1933. בבסיס הדגל, לוח מודעות עם מפת ארץ ישראל

הגורמים להקמת תנועת צעירי מזרחי בהמבורג

כמה גורמים הביאו להקמת תנועת הנוער הדתית בהמבורג. א. תלמידי ובוגרי בית הספר הדתי "תלמוד תורה", חונכו וספגו את רוח הפתיחות האינטלקטואלית והאידיאולוגיות המודרניות והיו בשלים להצטרפות לתנועת נוער. ב. בהמבורג פעל באותה עת הרב הראשי ד"ר נחמיה צבי נובל (1871-1922) Nehemia Anton Nobel שהיה ממייסדי "המזרחי" והנהיג את קהילתו בגישה פתוחה ובשאיפה למיזוג  בין  שמירת  מצוות  לבין עק-

 

רונות הצדק הסוציאלי, והתקרבות לערכי החלוציות של ארץ ישראל העובדת ברוח רעיון "תורה ועבודה".
לאחר מלחמת העולם הראשונה והצהרת בלפור (1917) בדבר הקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל, נוצרה אווירה של תמיכה ברעיון הציוני גם אצל חלק מהציבור האורתודוקסי בהמבורג. הציונות נתנה לנוער הדתי את המסד הרעיוני אך היה צורך דחוף להכשיר אותם גם לעבודה חקלאית מעשית.

   

חוות ההכשרה לנוער דתי בצנרוד Bezenrod

מחנה קיץ של תנועת צעירי מזרחי שנת 1933  

מכאן עלה הרעיון להקים מפעל הכשרה עבור צעירים דתיים בגרמניה שממנו יעלו במשותף כקבוצה מלוכדת, להתיישבות בארץ ישראל. לפני שהוקמה ההכשרה בבצנרוד עברו מספר צעירים דתיים הכשרה מעשית אצל חקלאים פרטיים אך כשעלו לארץ, לא נמצאה להם מסגרת מלכדת דתית מתאימה. פעילי "תנועת המזרחי" החליטו לחכור חווה מאיכר בכפר בצנרוד Betzenrod ליד העיר פולדה ולהכשיר בה נוער דתי, ובה בעת להגשים את מורשתו של הרב ד"ר נחמיה נובל. את הרעיון העלה פרופ' ארנסט עקיבא סימון שהיה הכוח הדוחף, אדווין פייסט שדאג לאמצעים הכספיים,  ובנימין (בנו) כהן שערך את ההסכמים המשפטיים והתכנון הכלכלי. בחודש דצמבר 1923 נחכרה החווה מאיכר זקן. גודלה היה 150 דונאם. המשק היה מוזנח ללא חשמל או טלפון. את ניהול החווה הפקידו בידיו של משה (מו) אונא שהיה האגרונום היחיד שומר המצוות בגרמניה והייתה לו הכשרה חקלאית מעשית ועיונית. בשנת 1924 נקלטו במקום 12 חניכים אך התברר שהמשק קטן מדי. באותה שנה נחכרה חווה גדולה יותר בכפר רודגס Rodges שגם הוא שכן ליד העיר פולדה Fulda (על חוות ההכשרה ראה בפרק הבא).

 

נוער צעירי מזרחי במחנה קיץ 1933

      החניך משה וולף נושא דגל התנועה
         

אברהם אויגן מיכאליס מנסח את עקרונות תנועת "צעירי מזרחי" בגרמניה.

מאז סיום מלחמת העולם הראשונה גדל והלך מספר הצעירים שהצטרפו לארגון הנוער הדתי "צעירי מזרחי". אך הוועידה הארצית הראשונה של "צעירי מזרחי" בעיר ארפורט Erfurt נערכה רק בשנת 1926. בשנה זו נבחר הד"ר ארנסט הפנר Ernst Heppner מהמבורג, כיו"ר התנועה שדאג להעביר את מרכז הפעילות להמבורג. עיקר התעניינותם של החברים בתנועה היה בפעילות פוליטית ואילו חלוציות ועליה היו נושאים משניים. היה זה אברהם אויגן מיכאליס שצפה, הסיק וחזה מראש שפעילות פוליטית בלבד לא תביא את בני הנוער להגשמת מטרות חלוציות. בחורף 1927 ארגן מיכאליס את הוועידה השנייה של תנועת הנוער "צעירי מזרחי" בגרמניה במטרה ברורה להסתייג ולהתבדל מן הפעילות הפוליטית של "תנועת המזרחי". בקווי היסוד של תנועת הנוער כתב מיכאליס: "צעירי מזרחי" מהווה התארגנות במסגרת "המזרחי" בגרמניה המבוססת על העיקרון של "תורה ועבודה". חבריה נחושים בדעתם להתמסר בכל מאודם לבניין ארץ ישראל ברוח התורה. "צעירי מזרחי" איננה מפלגה אלא תנועת נוער מחנכת עם מטרה פוליטית. חברי התנועה מצטרפים לברית העולמית של "צעירי החלוץ" ו"הפועל המזרחי".
בסיום הוועידה השנייה שהתקיימה בעיר לייפציג בחנוכה 1927, נבחר אויגן מיכאליס להנהלת התנועה וכעבור כמה חודשים פירסם את מצע התנועה בעלון מספר 1 של "צעירי מזרחי"
(Bundesblatter 1, 1928 Cheschwan 5689). וכך, כבר בשנת 1928 משרטט אויגן מיכאליס את חזונה של הציוניות הדתית בגרמניה, חזון של הגשמה חלוצית דתית המבוסס על "צדק סוציאלי" בארץ ישראל. חזונו זה של אויגן כבר בשנת '28 והשימוש במושג "צדק סוציאלי", מהווה, לדברי פרשנים, מהפכה מחשבתית אמיתית בהלך הרוח של היהדות האורתודוקסית. ואמנם חזון ה"צדק הסוציאלי" התגשם במלואו עם הקמת הקיבוץ הדתי הראשון "רודגס" בארץ ישראל.

 

וכך כתב אז אויגן מיכאליס - בתרגום חופשי:
"יסודות רעיוננו הם "תורה ועבודה". מושג זה ניתן בלי ספק לפירושים שונים אולם יש לו כיוון ברור לעתיד: לחדש ימינו כקדם בארץ ישראל, כאשר התורה היא לנו חוק מחייב. הכינוס שב ושכנע אותנו בכוח ובעושר הרוחני הגלומים ביצירת חיים חדשים ברוח המצוות ומסורת ישראל. "עבודה" פירושה עבודה פיזית של ממש, והתחייבות לקחת חלק פעיל בבניין הארץ. רעיונות "תורה ועבודה" מבטאים געגועים לטוהר מוסרי, לצדק סוציאלי ולתקוותם של בני הנוער לעתיד טוב יותר.
חזון 'תורה ועבודה' מאחד אותנו למען ארץ ישראל. ארץ ישראל חייבת לעמוד במרכז. אין אנו מתעלמים מן הצורך לחזק את הגולה. אמונתנו היא שהקמת מרכז פוליטי רוחני חזק בארץ ישראל, יאפשר בו-זמנית המשכם של חיים יהודיים בגולה. אולם השאיפה והרצון העז לבנות את ארץ ישראל חייבים לאחד את כל העם היהודי."
בחודש דצמבר 1928 מפרסם אויגן מיכאליס מאמר* בעיתון הקהילה היהודית בהמבורג, ובו פירוט היסטורי של ייסוד תנועת "צעירי מזרחי" בגרמניה וסיכום הדיונים שנערכו בוועידת התנועה בלייפציג. במאמר זה חוזר מיכאליס ומדגיש את קווי היסוד של התנועה ואת עקרונותיה של הגשמה חלוצית ברוח "תורה ועבודה" כפי שפורטו לעייל.
  *Eugen Michaelis: "Zum Zweiten Bundestage des Zeire Misrachi fur Deutschland". Gemeindeblatt der Deutsch-Israelitischer Gemeinde zu Hamburg, 19 (14.12.1928), p1.

כותרת מאמרו של אויגן מיכאליס


אויגן מיכאליס יו"ר צעירי מזרחי בגרמניה

 

Gemeindeblatt der Deutsch-Israelitischer Gemeinde
עיתון הקהילה היהודית בהמבורג

         

הקמת "ברית חלוצים דתיים (בח"ד)" דצמבר 1928.

הוועידה השלישית של "צעירי מזרחי" בגרמניה התקיימה בהמבורג ביום 24.12.1928. בוועידה זו שהייתה בהנהגתו של אויגן מיכאליס, הוחלט על ייסוד "ברית הנוער של צעירי מזרחי". פירוש החלטה זו היה פתיחת אפיק חדש לצעירי המזרחי המעוניינים בחינוך לחלוציות והגשמה בארץ ישראל. וזאת, במקביל לתנועת "צעירי מזרחי" בעלת הגוון הפוליטי וההשתייכות ל "תנועת המזרחי". המושג 'ברית' נתפרש כאן כאמנה בין אדם לבוראו ובין אדם לחברו. הדת מייצגת את הברית עם אלוהים והסוציאליזם מייצג את הברית בין אדם לחברו. תפקיד התנועה לחדש את הברית הזו במסלול הדתי ובהגשמה חלוצית.
בהזמנה שנשלחה למשתתפים כותב אויגן מיכאליס את הדברים הבאים: "...בכינוס שייערך בהמבורג אנו רוצים לייסד ארגון נוסף חדש שייקרא "החלוץ המזרחי". 

 

ארגון זה אמור לייצג את האינטרסים של כל החלוצים והחלוצות שומרי המצוות בגרמניה, בנושאי הכשרה מקצועית, השגת מקומות עבודה, עזרה כספית, חלוקת רישיונות עליה (סרטיפיקטים) וכו'." בוועידה זו נבחר עורך הדין אריך מיכאליס, אחיו הבכור של אויגן, כיו"ר "צעירי מזרחי" בגרמניה ולחברי ההנהלה נבחרו: אויגן מיכאליס, פאולה שאלתיאל ובנו אופנבורג (לימים ד"ר ברוך צבי אופיר). בדיוני הוועידה הייתה תמימות דעים כללית בצורך לייסד ארגון חדש, נוסף, שתפקידו יהיה לפעול לקידומם וטיפוחם של האינטרסים המיוחדים לחלוצים הדתיים. אולם, רבים מבני תנועת הנוער "עזרא", (התנועה האגודאית שהסתייגה מן הציונות) שנתפסו אמנם לרעיון הציוני אבל נמנעו מלהצטרף לארגון החדש ששמו נקשר עם תנועת ה"מזרחי" כמותם גם בני נוער דתיים שהיו עד עתה בתנועות "בלאו וייס" ו"החלוץ".

 

לכן הוחלט, על פי הצעתו והתוויתו של אויגן מיכאליס, לשנות את שם הארגון החדש מ"החלוץ המזרחי" - לשם ניטרלי ללא הקשרים פוליטיים: "ברית חלוצים דתיים (בח"ד Bachad)". שם זה יקל ויאפשר לבני נוער מכל הזרמים בגרמניה "כניסה חופשית", והצטרפות לבח"ד ללא תיוג מפלגתי. בעקבות הוועידה, פרסמה הנהלת "צעירי מזרחי" בחודש ינואר 1929 את תקנון ההקמה של בח"ד – ברית חלוצים דתיים,  האומר בין היתר:

"בח"ד הוא ארגון של כל החלוצים הדתיים בגרמניה ללא הבדל להשתייכותם המפלגתית. תפקידי הבח"ד הוא לארגן ולקדם את ההכשרה המקצועית והרוחנית של חבריו בהתחשב בנטיותיהם האישיות ובצרכיה של ארץ ישראל. מרכז הבח"ד יהיה בהכשרת "רודגס" Rodges."

         
מחנה קיץ של תנועת צעירי מזרחי שנת 1933

צעירות וצעירי תנועת הנוער "צעירי מזרחי" בשנת 1933

שכבת הילדים של "צעירי מזרחי" במחנה קיץ שנת 1933

         

התכנית החינוכית של "ברית הנוער של תורה ועבודה"


אויגן מיכאליס (משמאל) מוביל
טיול עם צעירי מזרחי בהמבורג

 

בסיום ועידת המבורג נבחרה הנהלה חדשה ל"צעירי מזרחי" שכללה את גרטה וינטר וישעיהו ליבוביץ, שניהם התגוררו בעיר קלן. הצטרפותו של ליבוביץ להנהלה בשנת 1930 הביאה לגיבוש דרכה המעשית של התנועה. ליבוביץ הגדיר באופן ברור וחד את הקו המפריד בין האורתודוקסים האנטי ציוניים לבין האורתודוקסים החלוצים נאמני "תורה ועבודה". (ראה כאן מאמרו של א. פישמן) בתקופה זו הפך ליבוביץ למנהיג האידיאולוגי של תנועת "צעירי מזרחי" בגרמניה.
בני הזוג גרטה וינטר וישעיהו ליבוביץ הכינו מצע חינוכי ל"ברית הנוער" המבטא את העקרונות החינוכיים של התנועה וקרבתה לרעיון "תורה ועבודה", לארץ ישראל העובדת ולסוציאליזם. בתכניתם של בני הזוג ליבוביץ נכתב:
"למותר לפרסם כאן פירוט שיטתי-תיאורטי על מהותה של "ברית הנוער" ועל מטרותיה החינוכיות, די בכך אם אנחנו תמימי דעים שעל התנועה לחנך ילדים ובני נוער למען יהיו לחלוצים של מפעלינו בארץ ישראל."
להלן פרקי התכנית החינוכית כאשר כל פרק מלווה בהסבר ובתכנית לימודים שלא כאן המקום לפרטם: *תנועת הנוער; *לימודי עברית; *תורה ומצוות; *עם, ארץ והיסטוריה; *ציונות; *"תורה ועבודה" וחלוציות.
 (מתוך: Dr. Yeshayahu Leibowitz und Greta Winter: Lernprogramm der Brit Hanoar zeire Mizrachi, 1928)

כדי להבטיח את האידיאולוגיה העצמאית של תנועת הנוער, דרש ישעיהו ליבוביץ למתוח קו ברור בין "צעירי המזרחי" המחנכת לחלוציות ובניין ארץ ישראל, לבין "תנועת המזרחי" שפעילותה בקידום הציונות המעשית לא הורגשה. בועידת תנועת "תורה ועבודה" שהתקיימה בהמבורג דרש ליבוביץ לפרוש מתנועת "המזרחי". בחורף 1931 דרש ליבוביץ ש"צעירי מזרחי" תתנתק מתנועת "הברית העולמית של תורה ועבודה". אויגן מיכאליס הבין שפרישת התנועה הגרמנית מ"ברית עולמית" תגרום להחלשתה המוסרית. לכן התנגד לפרישה והחליט לתמוך ולקדם בכל כוחו את הקמת הסניף הגרמני של "תנועת תורה ועבודה". בקיץ 1931 התפטר ליבוביץ מהנהלת התנועה מכיוון שדעתו לא נתקבלה. התפטרות זו ועמדתו התקיפה של אויגן מיכאליס סללו את הדרך לביצור מעמדם של "צעירי מזרחי" בגרמניה.

  ישעיהו ליבוביץ
 

פרופ' ישעיהו ליבוביץ 1903 - 1994

         

מחנה קיץ של תנועת צעירי מזרחי שנת 1933

מחנה קיץ של "צעירי מזרחי" בשנת 1933.
תפילת שחרית ביום שני או חמישי. מאחור אויגן מיכאליס

צעירי מזרחי על הרציף בנמל המבורג בהמתנה לספינה
שתיקח אותם למחנה קיץ ליד קופנהגן. שנת 1933

         

תנועת "תורה ועבודה" כמסגרת ארגונית לתנועות הנוער הדתיות בגרמניה.

במסגרת וועידת בח"ד שהתקיימה בחורף 1932, הצטרף רודי הרץ להנהלת "צעירי מזרחי" בגרמניה. אברהם (רודי) הרץ ממנהיגי הפלג הציוני של ה"עזרא" ומנהל הכשרת החלוצים ברודגס, היה דמות דומיננטית בארגון הבח"ד, לכן הצטרפותו להנהגת צעירי מזרחי הייתה בעלת חשיבות רבה. באותה וועידה, התקיימה פגישה בין מנהיגי תנועות הנוער הדתיות בגרמניה: אויגן מיכאליס, רודי הרץ ושלמה נחליאל, שבה הוחלט ליצור מסגרת ארגונית אחידה לנוער הדתי ולהכשרות הדתיות בגרמניה. הוחלט לקרוא למסגרת זו "תנועת תורה ועבודה" וכן הוחלט לחייב את חברי התנועה להצטרף ל"הפועל המזרחי" בארץ ישראל.
על המקום שמילא אויגן בארגון התנועות האלה כותב אברהם רודי הרץ Rudy Hertz:
"מיכאליס היה המנהיג הבלתי מעורער של ברית הנוער של צעירי המזרחי בגרמניה. למעשה הוא שהקים וקבע את דמותה ואת דרכה החינוכית. הוא אשר חולל בה את הכיוון החלוצי הברור והעמיד בפני הנוער אתגר ליציאה להכשרה ולעלייה...".

 

להלן קטע מתוך החוקה של "תנועת תורה ועבודה" שכתב אויגן מיכאליס:
"תנועת תורה ועבודה ("צעירי מזרחי", "ברית חלוצים דתיים" ו"ברית הנוער של צעירי מזרחי") מאגדת בני נוער יהודים בגרמניה המכירים במחויבותם לחוקי תורת ישראל, ומטרתה להפיץ את החזון של "תורה ועבודה", לקדמו בכל נפשם ומאודם ולהגשימו בבנייתה של ארץ ישראל"

תנועת תורה ועבודה 1932

 

מחנה קיץ של תנועת ברית הנוער שנת 1933
חניכי "ברית הנוער הדתי" שנת 1933

         

יציאה למחנה קיץ של תנועת צעירי מזרחי בהמבורג. המחנה נערך ליד קופנהגן בשנת 1933.

 

קרן תורה
ועבודה
  הכשרת
חלוצים דתיים
  תנועת
עזרא
  תנועת
תורה ועבודה
  תנועת ברית
חלוצים דתיים
  תנועת צעירי
מזרחי בהמבורג
  תנועות נוער יהודיות  

| אודות האתר || עמוד הבית || מפת האתר || חיפוש שם || לוח מודעות || כתבו אלינו || קישור נוסף |

אתר אברהם אויגן מיכאליס - כפר הנוער הדתי. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2008
Eugen Michaelis - Kfar HaNoar HaDati History Site Copyright AGN © 2008

בניית האתר, עיצוב, מחקר, כתיבה ועריכה: רותי ואריה גילאי  והמרכז לאספנות