 |
|
ייסוד "בית הספר היסודי" בשנת 1805 |
|
 |
בית הספר "תלמוד תורה" נוסד באלטונה בשנת 1805
ביוזמתו של מנחם מנדל פרנקפורטר (1743 – 1823) שהיה
משכיל אקדמאי ואיש עסקים עשיר. בית הספר היסודי נבנה
ליד הנמל של המבורג ברחוב אלבשטרסה 122 Elbstrasse ע"י
בני קהילת אלטונה וכתרומה לקהילה היהודית. מטרת בית
הספר הייתה לתת לילדים חינוך אורתודוקסי וידע אזרחי
בסיסי. הבנים למדו קריאה וכתיבה בעברית וביידיש, תפילה, כתיבת גרמנית באותיות עבריות וחשבון.
כבר בהיווסדו הוכרז בית הספר כפרטי שהלימוד בו כרוך
בתשלום אולם תלמידים מוכשרים קיבלו מלגת לימודים מטעם
הקהילה. באותה תקופה, הבנים נשארו כל היום בבית הספר
ואף קיבלו בו ארוחה חמה ואילו הבנות קיבלו את החינוך
בביתן.
מימין: מנחם
מנדל פרנקפורטר - מייסד בית הספר. |
| |
|
התפתחות "בית הספר העממי" והכללת לימודי חול 1821 – 1849. |
|
מנהל בית הספר
הרב הראשי יצחק ברנייס
1791 – 1849
המכונה
"חכם ברנייס"
בגלל מוצאו הספרדי |
|
לאחר תקופה שבה לא היה רב ראשי לקהילת המבורג, נבחר בשנת 1821 לתפקיד
הרב הראשי יצחק ברנייס Isaac Bernays 1791 – 1849 שהיה איש תורה ירא
שמיים וגם בוגר האוניברסיטה בהמבורג. בשל מוצאו הספרדי הוא נקרא גם
"חכם ברנייס" ובתוקף תפקידו, ניהל את בית הספר והביא למהפכה חינוכית.
בתקופתו גדל בית הספר והפך להיות "בית ספר עממי" Talmud Torah
Volksschule, סוג של בית ספר דתי יסודי בתוספת כיתות גבוהות (חטיבת
ביניים). למערכת השעות נוספו מקצועות חילוניים כגון היסטוריה וספרות
גרמנית, גיאוגרפיה ומדע. בשנת 1837 נוספו גם מקצועות האומנות ובשנת
1841 נוסדה ספריית בית הספר. |
|
בית ספר "תלמוד תורה"
בשנת 1857 |
|
|
תקופת בית הספר "תלמוד תורה החדש" 1849 - 1869 |
|
בתקופה זו חלה התפתחות נוספת ובית הספר הפך ל"בית ספר עירוני"
Bürgerschule שבו החלו ללמד גם את השפה האנגלית והורחבו המקצועות
החילוניים. בשנת 1851 נבחר רב קהילתי חדש הרב הראשי אשר אנשל שטרן
(1820 – 1888) Ascher Anschel Stern. בתוקף תפקידו היה גם מנהל בית
הספר. בתקופתו גדל בית הספר, נוספו תלמידים רבים ונוצר הצורך לבנות
בניין חדש ומשוכלל. בשנת 1857 נחנך בית הספר "תלמוד תורה" החדש ברחוב
קוהלהופן Kohlhöfen 20 במרכז המבורג. לתכנית הלימודים נוספו
|
|
|
השפה
הצרפתית, כימיה, פיזיקה, ספורט והתעמלות. רבים מיהודי המבורג שלחו את
בניהם לבית ספר זה שבו ניתן חינוך דתי עם השכלה חילונית. שכר הלימוד לא
היה קבוע וכל הורה שילם בהתאם להכנסתו. |
| |
|
הפיכת בית הספר "תלמוד תורה" לבית ספר על-יסודי 1869 – 1911. |
|
בשנת 1869 הוחלט לשנות את מבנה בית הספר כך שיהיו בו 9 שנות לימוד מהם
3 שנים ראשונות כבית ספר יסודי, ו-6 שנים כבית ספר על-יסודי
Realschule. מקצועות כגון גרמנית, צרפתית, אנגלית, מתמטיקה, היסטוריה
וגיאוגרפיה נלמדו ברמה גבוהה. בשנת 1870 הכיר משרד החינוך של המבורג
בבית הספר כמוסמך לתת בחינות גמר ולהעניק תעודת גמר בפיקוח משרד
החינוך. כאשר מספר התלמידים בשנת 1872 היה גדול יותר מ-400 רכשה הקהילה
היהודית בנין נוסף, והחליטה למנות מנהל בית ספר במשרה מלאה. ואכן, בשנת
1889 נבחר ד"ר יוסף גולדשמידט כמנהל הכללי הראשון של בית הספר. כשנה
לאחר מכן הוכרז בית הספר כ-"בית ספר על-יסודי תלמוד תורה" Talmud Torah
Realschule. |
|
ד"ר יוסף גולדשמידט (1842- 1925) Dr. Joseph Goldschmidt
|
|
המנהל החדש היה מורה בבית הספר "תלמוד תורה", סיים תואר ראשון ודוקטורט
באוניברסיטת המבורג והיה למורה היהודי הראשון בעל תואר ד"ר. גולדשמידט
היה אורתודוקסי ירא שמיים, מדקדק במצוות, מאוד קפדן בדרישותיו
החינוכיות, ובעל דעות המאדירות את הלאומנות הגרמנית ושוללות את התפתחות
הציונות. |
|
|
תמונת מחזור של בוגרי
בית הספר בשנת 1879 |
|
לאחר חגיגות ה-100 להקמת בית הספר בשנת 1905, היו בבית הספר יותר מ-650
תלמידים והוחלט להעביר את בית הספר למקום אחר. רוב התושבים היהודיים
עברו בתקופה זו ממרכז העיר אל פרברים צפוניים: גרינדל, רוטרבאום ודמטור
Grindel, Rotherbaum and Dammtor. ליד שכונות אלה גם נבנו בתי הכנסת
האורתודוקסי והנאו-אורתודוקסי הגדולים. לכן הוחלט להעביר את בית הספר לאזור זה. |
| |
|
בית הספר העל-יסודי "תלמוד תורה" ברחוב גרינדלהוף Talmud Tora
Realschule |
|
|
|
|
|
בשנת 1909 נקנתה עבור בית הספר חלקת אדמה ברחוב גרינדלהוף Grindelhof
30 בסמוך לבית הכנסת האורתודוקסי. הכסף לרכישת החלקה ובנית הבית נתרם
ע"י קרן העיזבון של משפחת מקס ורבורג, תרומות של חברי הקהילה היהודית
ומכירת הבניין בקוהלהופן. בתכנון הבניין זכה הארכיטקט הממשלתי ארנסט
פרידהיים Ernst Friedheim, אשר תכנן בנין בית ספר בסגנון רפורמי בניגוד
לסגנון הרומנטי של בית הכנסת שלידו. הבניין נחנך בשנת 1911, כ-20 מורים
לימדו בו כ-600 תלמידים. בשנת 1933 לימדו בבית הספר מעל 30 מורים והיו
בו כ-800 תלמידים ב-2 מסגרות: יסודי ועל-יסודי. |
|
|
רשימת המורים בשנת
1914 ושנת תחילת עבודתם |
| |
|
|
|
|
1 |
ד"ר יוסף גולדשמידט,מנהל |
Dr. Joseph
Goldschmidt |
1889 |
|
2 |
ד"ר דוד שלזינגר
I,ס.
מנהל |
Dr. David Schlesinger I |
1875 |
|
3 |
ד"ר ליפמן שלזינגר
II |
Dr. LipmannSchlesinger |
1889 |
|
4 |
קמיל בדריאן |
Kmil Badrian |
1891 |
|
5 |
אלפרד קופליץ |
Alfred Koplitz |
1902 |
|
6 |
ד"ר ארמין בלאו,
ס. מנהל |
Dr. Armin Blau |
1905 |
|
7 |
ד"ר יוסף וולש |
Dr. Joseph Welsch |
1908 |
|
8 |
הנס שארל |
Hans Scharl |
1908 |
|
9 |
ד"ר דוד רובין |
Dr. David Rubin |
1911 |
|
10 |
דניאל איזק |
Daniel Isaak |
1864 |
|
11 |
איזק קצנשטיין
I |
Isaac Katzenstein I |
1875 |
|
12 |
מאיר קיסינג'ר |
Maier Kissinger |
1877 |
|
13 |
קלמן רוטשילד
I |
Kallmann Rothschild I |
1879 |
|
14 |
יעקב ליכטנשטדר |
Jacob Lichtenstadter |
1886 |
|
15 |
יוסף היינמן |
Joseph Heinemann |
1888 |
|
16 |
סלומון בוטן וייזר |
Salomon Butten Wieser |
1889 |
|
17 |
מתיאס שטיין |
Mathias Stein |
1897 |
|
18 |
משה אייזמן |
Moses Eisemann |
1898 |
|
19 |
יעקב קצנשטיין
II |
Jacob Katzenstein II |
1906 |
|
20 |
נפתלי אהרנרייך |
Naftali Ehrenreich |
1906 |
|
21 |
אברהם מורגנרוט |
Abraham Morgenroth |
1910 |
|
22 |
היינמן שלוס |
Heinemann Schloss |
1912 |
|
23 |
קלמן רוטשילד
II |
Kallmann Rothschild II |
1912 |
|
 |
|
|
|
בית הספר בשנים 1911 - 1921 ובזמן מלחמת העולם הראשונה. |
| |
|
בשנת 1911 קבע המנהל ד"ר יוסף גולדשמידט 3 מטרות חינוכיות המסתכמות
בסיסמה: "היה יהודי כהלכה, גרמני ראוי ואזרח נאמן". כוונתו הייתה לחנך
את התלמיד שיגדל כיהודי שומר מצוות, לחבב על התלמיד את הספרות
וההיסטוריה הגרמנית כדי שיחוש אהדה לתרבות הגרמנית, לפתח רגשי שייכות
והכרת תודה לעיר המולדת – המבורג. לדרכו החינוכית הייתה כנראה הצלחה
משום שרבים מתלמידי בית הספר תרמו כסף למגביות מלחמתיות בתקופת מלחמת
העולם הראשונה, מורים
ותלמידים בוגרים שרתו בצבא הגרמני, מהם נהרגו 5 מורים ו-122 תלמידים
בוגרים. |
|
רפורמה חינוכית בין השנים 1921 – 1933. |
|
באביב שנת 1921 ובגיל 78 פרש ד"ר יוסף גולדשמידט מתפקידו כמנהל בית
הספר לאחר 32 שנים בתפקיד. במקומו נתמנה הרב ד"ר יוסף קרליבך
(1883-1942) Rabbi Dr. Joseph Carlebach. מיד עם קבלת התפקיד, החל הרב
קרליבך לערוך רפורמות בשיטות החינוך של בית הספר. בבית הספר היסודי
עברו משיטת ישיבה פרונטאלית לישיבה בקבוצות סביב השולחנות. בבית הספר
העל-יסודי שיפצו את המעבדות לכימיה ופיזיקה כך שהתלמידים יוכלו לבצע
ניסויים עצמאיים. דגש מיוחד ניתן למקצועות הספורט, האומנות וטיולים
שנתיים. בניהולו של ד"ר יוסף ג'יקובסן Dr. Joseph Jacobsen, הוקמה
תזמורת תלמידים של בית הספר. בתקופת ד"ר קרליבך, מימנה עיריית המבורג
כ-60% מתקציב ביה"ס. עיקר הרפורמה התרחשה ביחסים שבין המורים לתלמידים:
במקום הטלת מרות קשוחה ועונשים, התקבלה השיטה של "חינוך בדרכי נועם".
הד"ר קרליבך הנהיג לראשונה את לימוד הלשון העברית כשפה חיה, והשתדל
לשלב באופן אידיאלי את משנתו של הרש"ר הירש "תורה עם דרך ארץ". הוא נטע
בלב התלמידים אהבה לארץ-ישראל ולציונות. אחד המדדים להצלחת החינוך היה
שיעור הבוגרים שהמשיכו ללמוד בבית ספר תיכון עיוני. בשנים 1924 – 1927
עברו יותר מ-50% מתלמידי "תלמוד תורה" לבית ספר תיכון ממשלתי ורובם
התקבלו לביה"ס היוקרתי "הולסטינטור" Oberrealschule, Vor dem
Holstentor, שבו למד אברהם אויגן מיכאליס. |
|
|
 |
|
בית
הספר היסודי והעל-יסודי "תלמוד תורה" בשנת 1920.
Talmud Torah Realschule.
מימין: בית הכנסת הגדול בככר בורנפלץ |
 |
 |
 |
|
שנת 1921. כתת תלמידים בבית הספר היסודי עם המורה
מתיאס שטיין. |
שנת 1922. תמונת מחזור של בוגרי בית הספר העל יסודי
עם המחנך ד"ר ליפמן שלזינגר. |
שנת 1938. בוגרות המחזור הראשון של בנות עם המחנך
היינמן שלוס. |
|
בתמונת
הבוגרות, כורעות מימין: ננה יונס, מרים קרליבך, לוטה
ברגמן, יהודית שלוס, ג'ני בלאו. עומדות: אדית קרליבך,
ברטה הוניג, רות מרקוס, מרגיל פלק, ליזל דניאל, מרגוט
אלרן, אנני זליגמן, רות כהן, לילו בריניצר, הילדה
המרשלג. |
|
|
|
 |
|
מנהל חדש לבית הספר "תלמוד תורה". |
|
בשנת 1926 נאלץ הרב קרליבך להתפטר מתפקידו כמנהל בית
הספר "תלמוד תורה" משום שנבחר כרבה
הראשי של אלטונה. לתפקיד מנהל בית הספר נבחר ארתור שפייר (1898-1985)
Arthur Spier שהמשיך בדרכו של הרב קרליבך והעלה את רמת בית הספר
בתחומים רבים.
ביום 17.3.1932 ערך שר החינוך הגרמני ביקור בבית הספר שבסיומו ניתן
אישור להרחבת בית הספר כדי לכלול בו בית ספר תיכון לבנים ולבנות וכן
לערוך בחינות בגרות Reifeprufung ברמת בחינות כניסה לאוניברסיטה. השם
של בית הספר שונה ומעתה יקרא "תלמוד תורה – בית ספר יסודי, על-יסודי
ותיכון" Talmud Tora Schule - Volks, Real und Oberrealschule.
|
|
למעלה: כרטיס בית ספר תיכון הולסטינטור עם שמו של
אויגן מיכאליס. |
| |
|
תקופת
השלטון הנאצי (1933 – 1945) והרס החינוך היהודי. |
|
עם עליית הנאצים לשלטון התקבלו במדינה חוקים חדשים שגרמו לרדיפת
התלמידים, המורים וההורים היהודים. הבסיס לרדיפות אלו היו כ- 2000
הוראות, תקנות וחוקים אשר חוקקו בבית הנבחרים הנאצי בין השנים 1933 –
1945. התמיכה הכספית של הרשויות הופסקה כליל וכל בתי הספר בהמבורג
נדרשו להעביר את תלמידיהם היהודים ל-"תלמוד תורה". מעמסה כבדה ניחתה על
בית הספר כאשר כל התלמידות של בית הספר היהודי לבנות, הועברו ל"תלמוד
תורה". תלמידות אלה סיימו את בית הספר בהצלחה בחודש יולי 1938. ביום 9/10 לאוקטובר 1938 ערכו הגרמנים פוגרום ביהודי המבורג
הידוע בשם "ליל הבדולח". ביום זה נעצרו ע"י הגסטפו תלמידים ומורים רבים
וביניהם גם המנהל ארתור שפייר אשר הוכה קשות, נחבל בגופו ונותר נכה עד
סוף ימיו.
|
 |
|
אירועים אלה עודדו את הגירת היהודים ועוד בשנת 1938 החלו
לשלוח את ילדי המבורג אל מחוץ לגבולות המדינה, מבצע אשר נקרא "העברות
ילדים" Kindertransports. ארתור שפייר קיבל אישור מיוחד מהגסטפו כדי
ללוות את קבוצות הילדים לאנגליה, שבדיה וארצות אחרות. מנסיעה אחת כזו
לארה"ב הוא לא חזר יותר לגרמניה ובכך הציל את חייו.
בשנת 1938 הועלו מיסי הארנונה עבור בנין בית הספר מ- 700 מרק ל- 13,000
מרקים לשנה. ההוצאות הכספיות לאחזקת בית הספר היו כה גבוהות עד שהקהילה
היהודית נאלצה למכור את בנין בית הספר. בשנת 1939 נעזב הבנין וכל
התלמידים והמורים עברו ל"בית הספר לבנות" של הקהילה Israelitische
Tochterschule ברחוב קרוליננשטרסה Karolinenstrasse 35. מנהל בית הספר
המשותף היה ד"ר אלברטו יונס (1889-1942) Dr. Alberto Jonas שהמשיך
להעניק חינוך יהודי בהתאם למסורת של ד"ר קרליבך ושל ארתור שפייר, עד
אשר בשנת 1942 הוגלה ביחד עם אשתו חנה וביתו אסתר למחנה הריכוז
טרזיאנשטט. גירוש זה הביא לסגירה סופית של בית הספר היהודי האחרון
בהמבורג לאחר 137 שנות פעילות בחינוך אלפי תלמידים יהודים.
להמשך תאור סופו של החינוך היהודי בהמבורג:
ראה כאן. |
| בשנת
1989 הכירה עיריית המבורג בחשיבותו ההיסטורית של
הבניין ברחוב גרינדלהוף 30 והכריזה עליו כבניין
לשימור. בשנת 2004 הועבר הבניין לידי הקהילה היהודית
בהמבורג אשר קבעה בו את משרדיה. בשנת 2007 נפתח בבניין
גן ילדים ובית ספר יהודי המשרת את בני הקהילה היהודית
המתחדשת. בביקור שערכנו במקום בשנת 2008 למדו בבית
הספר מספר ילדים בכיתה א'. |
|
