לעמוד הבית אויגן מיכאליס

לעמוד הבית אויגן מיכאליס

 

הרב שמשון רפאל הרש'ר הירש

הרב ד"ר שמשון רפאל  הירש (הרש"ר הירש) בתקופת שהותו בהמבורג
 
הרב שמשון רפאל הרש'ר הירש
הרש"ר הירש בפרנקפורט
(1808 - 1888)
 הרב ד"ר מקס גרונוולד 1871-1953
הרב ד"ר אברהם לובנטל   1868-1928
הרב ד"ר יעקב סונדרלינג
הרב ד"ר פאול הולצר
 Paul Holzer (1892-1961)
    עמוד הבית > בתי כנסת >> בתי כנסת ניאו-אורתודוקסים בהמבורג
 

התהוות הזרם הניאו-אורתודוקסי ביהדות המבורג

 


במחצית המאה ה- 19 היו חלקים בציבור האורתודוקסי בגרמניה אשר קיבלו בלי היסוסים את פירות האמנציפציה ואת האפשרות לחנך את בניהם במסגרת החינוך הכללי, הלא יהודי. בתי ספר תיכוניים-יהודיים היו רק במקומות בודדים וכאשר היה להם בן מוכשר טרחו ושלחו אותו אל בית ספר תיכון הקרוב ביותר, גם אם היה בכך מאמץ כספי ופשרה רוחנית. נוסף לכך דאגו שבניהם יקבלו גם את החינוך היהודי התורני הטוב ביותר. בנים אלה למדו באוניברסיטאות עד קבלת תואר אקדמאי, חלקם שימשו כמורים ללטינית וליונית בגימנסיה עירונית. חלקם היו בקיאים בספרות הגרמנית ואף קראו במקורות הספרות העתיקים. חלקם התמחו בפילוסופיה וברפואה וחלקם במדעים או בהגות כלל-אירופית. כל זה לא הפריע להם לשקוד ולהשקיע מאמץ בלימוד התורה. ציבור זה לא היה יוצא-דופן, כך הייתה דרכם של יהודים אורתודוקסים רבים בגרמניה, דור אחרי דור. אולם, היו גם חלקים אחרים בציבור האורתודוקסי אשר התנגדו לחנך את בניהם במסגרת כללית ודאגו להפנותם לישיבות תורניות.

 

ספר 'חורב' מאת הרש'ר הירש
מהדורה ראשונה יצאה בשפה הגרמנית בשנת 1836. המהדורה העברית בעריכת פרופ' ברויאר ובהוצאת פלדהיים ירושלים. 2007.

החת'ם סופר

 

מאחורי הפיצול הזה ביהדות האורתודוקסית עמדו שני אידיאולוגים. מצד אחד עמד הרב האורתודוקסי משה סופר (1762 - 1839), הידוע בכינוי החת"ם סופר אשר תיקן את הסיסמא "חדש אסור מן התורה" ומן העבר השני עמד הרב הניאו-אורתודוקסי שמשון רפאל הירש – הרש"ר (1808 - 1888), מייסד הרעיון של "תורה עם דרך ארץ". החת"ם סופר שנולד בפרנקפורט העניק לסיסמתו משמעות מקורית - שכל שינוי במצוות ובמנהגי ישראל אסור, אך ורק מפני שיש בו חידוש. הוא הדגיש ששינויים בדת, אפילו הקטנים ביותר יכולים לערער את כוחה של היהדות. לשיטתו כל חידוש בחיים היהודיים אסור מן התורה. החת"ם סופר לא רק שלא שמח לקראת האמנציפאציה, אלא ראה בה פגע גדול, פיתוי לתהליך חילון ותחילתה של תנועת הרפורמה ביהדות. לעומתו, הרש"ר הירש אשר נולד בהמבורג ברך על האמנציפציה שהוציאה את היהודי מהמסגרת של גטו אל מרחב החיים המודרני הכלל-אנושי. הוא ניסה להוכיח כי ערכי השוויון, כבוד האדם וכיו"ב ערכים

אוניברסאליים  מודרניים, תואמים את רוח היהדות ואף שאובים ממנה. מכאן המסקנה כי ניתן לחיות חיים מודרניים תוך הקפדה על תרי"ג מצוות, קלה כחמורה. הניאו-אורתודוקסיה על פי רש"ר הירש, הטיפה לרכישת השכלה מדעית לצד התעמקות בלימוד תורני ודבקות בקיום המצוות במתכונתן המסורתית, כפי שמופיע בספרו "חורב". בכך ניתן צידוק דתי לניאו-אורתודוקסים להזדהות עם החיים המערב-אירופיים, תוך כדי השתלבות בהם.

 

בית הכנסת של הקהילה הניאו-אורתודוקסית

 

בית הכנסת "דמטור" Dammtor בהמבורג נחנך במחצית המאה ה-19 בבית קטן ברחוב Jungfernstieg ליד סכר אגם האלסטר. פירושו המילולי של Dammtor הוא : שער-הסכר ועל שמו של הדמטור נקראה גם השכונה שלידו.
בית הכנסת
Dammtor החל לפעול בראשותו של ד"ר יוסף איזקסון מאגודת "נוה שלום" והיו בו כ-180 מושבים לגברים וכ-90 לנשים. אולם, בית כנסת זה נאלץ להסגר בשנת 1887 בפקודת הרשויות משום שלא עמד בדרישות התקנות לכיבוי אש. כאשר יהודים רבים עברו לגור באזור הדמטור נוצר הצורך בבית כנסת חדש ומרווח יותר.
בשנת 1892 התכנסה קבוצת נכבדים מבין ראשי הקהילה היהודית הגרה בסמוך ל"דמטור" והחליטה להקים את בית הכנסת "דמטור החדש". בין חברי הועדה היה גם ליאופולד דורלכר (
L Durlacher (1855 – 1921 בן משפחתה של חווה מיכאליס-דורלכר. בפגישת ההקמה הצהירו חברי הועדה כי "יפעלו להקים בית כנסת שבו יהיו שרותי דת מכובדים בהתאם לצרכים המודרניים של הקהילה". נתמזל מזלה של ועדת ההקמה ויורשיה של קרן משפחת שולץ I.H.A. Schulz Stiftung, התנדבו לממן את בניית בית הכנסת על אדמתם שברחוב בֶּנֶקֶהשטרסה Beneckestrasse, לרהט אותו בריהוט מפואר ולהכינו לקליטת 500 מתפללים. בית הכנסת נפתח רשמית ביום 15.08.1895.
בתקנון בית הכנסת נקבע שהתפילות ושרותי הדת יהיו בנוסח אורתודוקסי מלא ובהשמטת הפיוטים המאריכים את התפילה. בזמן התפילה לא ישתמשו בכלי נגינה אולם, מקהלה תוכל ללוות את התפילה בארבע-קולות. דגש מיוחד ניתן להוראות המחייבות שקט מוחלט בזמן התפילה. הועדה המליצה לשכור את שרותם המקצועי של רב קהילתי וחזן. תקנות אלו התאימו לגישה הניאו-אורתודוקסית המבוססת על תפילה בנוסח "אשכנז-מזרח" בהתאם לסידור התפילה שנערך ע"י ר' וולף הידנהיים והודפס בעיר רעדלהיים בשנת 1806.
מיד לאחר תחילת הבנייה, פנו אל חברי ועדת ההקמה נציגי יהודים אורתודוקסים מקהילה שכנה – "אגודת בית הכנסת"
Synagoge-Verband אשר ביקשו להצטרף לבית הכנסת "דמטור החדש" כדי להימנע מבניית בית כנסת נוסף עבורם באותה שכונה. היו אלה נציגים של הקהילה האורתודוקסית הגדולה ביותר בהמבורג אשר מנתה כ- 1700 חברים.
המשא ומתן על איחוד קהילת "דמטור החדש" וקהילת "אגודת בית הכנסת" לא צלח. נציגי האגודה דרשו שהתפילה האורתודוקסית תהיה בנוסח "אשכנז-מערב" כפי שנהוג בפרנקפורט. נוסח עתיק זה היה מבוסס על מנהגי המהרי"ל - רבי יעקב בן משה מולין ממגנצה, ונערך בהתאם לסידור התפילה "מחזור ויטרי" שנכתב ע"י ר' שמחה ב"ר שמואל מהעיר ויטרי שהיה תלמידו של רש"י. כשלון המשא ומתן הביא לכך ש"אגודת בית הכנסת" נאלצה לבנות לעצמה בית כנסת חדש "בית הכנסת הגדול בורנפלץ"
Synagoge am Bornplatz אשר נבנה בפאר והדר בולטים ונחנך בשנת 1906 ממש ליד בית הכנסת "דמטור החדש".

 

חזית בית הכנסת הניאו-אורתודוקסי "דמטור" הבנוי בסגנון מוּרי.

   
 

בניין בית הכנסת "דמטור החדש"  Neue Dammtor

   
 

בית הכנסת "דמטור החדש" נבנה בצניעות יחסית בחצר האחורית של מספר בתי מגורים ברחוב בנקהשטרסה. הבית נבנה ע"י האדריכלים שלפס ורזקונסקי Schlepps and Rzekonski בסגנון מוּרי Moorish Style. היה זה בית כנסת ראשון בהמבורג אשר נבנה בסגנון מזרחי שהיה נפוץ בין בתי כנסת במרכז אירופה, ויש הטוענים שיהודים אימצו סגנון זה משום הקשרו לתקופת "תור הזהב" של יהדות ספרד. בבית הכנסת "דמטור החדש" נבנתה כיפה גדולה מזוגגת וסביבה 4 כיפות קטנות בעיטורים גיאומטריים החוזרים על עצמם, קשתות פרסה וקירות לבֵנִים בצבעים בולטים. בכותל המזרח סביב ארון הקודש נבנתה קשת פרסה עשויה שיש בצבעים שונים.
למרות שבנין בית הכנסת נחנך בשנת 1895, הוכרה "אגודת דמטור החדש" ע"י רשם האגודות הגרמני רק בשנת 1912. רשם האגודות התקשה להבין מדוע צריכה יהדות המבורג שתי אגודות אורתודוקסיות נפרדות ובשכנות זו לזו.

 

רבני קהילת "דמטור" Dammtor

   
 

הרב הראשון של קהילת דמטור היה ד"ר מקס גרונוולד Max Grunwald (1871-1953), אשר שרת בקהילה בין השנים 1895 – 1903. בסיום תפקידו עבר לשרת בבית הכנסת בוינה ובשנת 1938 עלה לארץ ישראל. הרב השני היה ד"ר אברהם לובנטל Abraham Lowenthal (1868-1928) אשר שרת

בתפקידו בין השנים 1903 – 1917. כאשר סיים את תפקידו ועבר לברלין, לא נמצא לו מחליף. הקהילה פנתה אל הרב של בית הכנסת הרפורמי Israelitische Tempel-Verband בבקשה שישרת גם את קהילת דמטור. נחתם הסכם עם הקהילה הרפורמית (כולל הסכם שכר) לפיו ישרת הרב ד"ר יעקב סונדרלינג Dr. Jacob Sonderling כרב משותף לשתי הקהילות. למרות היותו רב רפורמי בקהילה אורתודוקסית, זכה להצלחה רבה ודרשותיו סחפו רבים מבני הקהילה הרפורמית אל ה"דמטור". בשנת 1921 היגר ד"ר סונדרלינג לארה"ב ובמקומו נבחר רבה הרביעי של הקהילה, הרב ד"ר פאול הולצר Dr. Paul Holzer (1892-1961). הרב ד"ר הולצר ואשתו גרטה התמסרו לעבודה עם נוער ואסירים יהודיים. הם שרתו בקהילה עד שנת 1938 והיגרו לאנגליה.

ניסיונות גישור עם הקהילה האותודוקסית

 


ארון הקודש בבית הכנסת דמטור

הכרתה הרשמית של קהילת דמטור כקהילה ניאו-אורתודוקסית עצמאית נתקל בקשיים מרובים. נתעורר ויכוח חריף בינם לבין מנהיגי הקהילה היהודית של המבורג Deutsch-Israelitische Gemeinde. ראשי הקהילה היהודית סרבו בכל תוקף להכיר בהם בטענה שבקהילה היהודית שני זרמים דתיים בלבד: האורתודוקסי והרפורמי. ד"ר הולצר הזמין את הרב הראשי האורתודוקסי ד"ר שמואל שפיצר Chief-Rabbi Dr. Samuel Spitzer לדיונים בנושא אך ד"ר שפיצר לא נענה וטען שנוסח התפילה בבית הכנסת "דמטור החדש", נוסח "אשכנז-מזרח" נוגד את הכתוב ב"שולחן ערוך". אולם כאשר בשנת 1923 נרשמו לתפילות ראש השנה בבית הכנסת "דמטור החדש" 430 חברים. שוכנעו מנהיגי הקהילה היהודית וביום 28.3.1924 פורסמה הודעה רשמית מטעמם המכירה בקהילת הדמטור כזרם דתי שלישי בהמבורג , הוא הזרם הניאו-אורתודוקסי.Neo-orthodox
עם השנים גדלה קהילת דמטור והתפתחה ובשנת 1929 נבחר הנרי חסל
Henry Chassel כיו"ר הקהילה ולצידו נבחרו יעקב ולק ווילהלם ואן קליף. בשנה זו גם נפתח בית הספר התיכון הדתי של הקהילה Helene Lange-Oberrealschule בניהולו של ד"ר הולצר. ובצוות המורים היו יוסף היינמן, הרמן ליבר וגרטה הולצר.

 

סופם של בית הכנסת והקהילה הניאו-אורתודוקסית בהמבורג.

 

בלילה שבין ה-9 ל-10 לחודש נובמבר שנת 1938 נערך ברחבי גרמניה פוגרום אנטישמי של הרס והשחתה בבתי הכנסת, במוסדות ובחנויות של יהודים. בלילה זה אשר כונה "ליל הבדולח" נהרס כליל בית הכנסת האורתודוקסי בבורנפלץ ואילו בית הכנסת הניאו-אורתודוקסי ברחוב בנקה הסמוך הושחת עד היסוד. ראשי הקהילה היהודית בהמבורג החליטו לשפץ מחדש את בית הכנסת "דמטור החדש" ברחוב בנקה ולהתאימו לתפילה משותפת לכל היהודים שנותרו בהמבורג. הרב הראשי האורתודוקסי ד"ר יוסף קרליבך Dr. Joseph Carlebach. נתמנה לרב בית הכנסת המשותף וכיהן בתפקיד זה עד אשר בשנת 1942 נשלח ע"י הגסטפו לריגה ושם נרצח בידי הנאצים. בית הכנסת "דמטור החדש" נהרס סופית בשנת 1943 בהפצצה אווירית של בנות הברית על המבורג.

 

| אודות האתר || עמוד הבית || מפת האתר || חיפוש שם || לוח מודעות || כתבו אלינו || קישור נוסף |

אתר אברהם אויגן מיכאליס - כפר הנוער הדתי. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2008
Eugen Michaelis - Kfar HaNoar HaDati History Site Copyright AGN © 2008

בניית האתר, עיצוב, מחקר, כתיבה ועריכה: רותי ואריה גילאי  והמרכז לאספנות