אוסף חתימות של
חברי הכנסת הראשונה
מאת: ד"ר אריה גילאי *

 
 

פילוגרפיה

איסוף חתימות-יד "פילוגרפיה - Philography" הוא אחד התחומים העתיקים ביותר של תחביב האספנות. החתימה - אוטוגרף - היא אישית ופרטית  וכמעט איננה ניתנת לחיקוי ידני. היא  אמצעי הזיהוי העיקרי  של האישיות החותמת, וע"פ תורת הגרפולוגיה אף עשויה לשקף קווים באופיו. בקרב אספנים קיים מאז ומתמיד עניין רב באיסוף חתימות- ידם של מפורסמים: ראשי מדינות, סופרים, אמנים, מצביאים, שחקנים וספורטאים. בשנים האחרונות הפך תחביב הפילוגרפיה לעסק ששכר רב בצידו, ומעורבים בו אלפי אספנים. כאן מוצג אוסף קטן של חתימות ידם של חברי הכנסת הראשונה, אשר נאספו ע"י אריה גילאי בשנים 1949 - 1950 בכניסה לבית פרומין בירושלים, שהיה מקום מושב בית המחוקקים של מדינת ישראל.

 

היום בו הפכתי לאספן

חתימת ידו של שלום בכור שטרית

 

האישים הבולטים של ימי ילדותי, אלה שחתימותיהם נחשקו ביותר על ידי "ציידי החתימות", היו שרי ממשלת ישראל הראשונה וחברי הכנסת שלה אשר החלו לפקוד את ירושלים רק כשנה וחצי לאחר קום המדינה בעקבות הכרזתו של ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון על ירושלים כבירתה של מדינת ישראל. הכרזה זו הייתה ביום 5 לדצמבר 1949, ולקראת סוף חודש דצמבר ביום 26.12.1949 קיימה הכנסת דיון מיוחד במשכנה החדש בבית פרומין ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים. שר המשטרה הראשון של המדינה שנולדה לא מכבר, בכור-שלום שטרית

  אריה גילאי 1949 -2007

חתימתו המקורית של שלום-בכור שטרית.

   אשר השתתף בישיבה זו, היה גם הראשון שהסכים לחתום  

אריה גילאי בשנת 1949 ובשנת 2007

 את שמו המלא על גבי מחברת בית הספר שהושטתי לו ואף הוסיף ושרבט את תפקידו. חתימה זו פתחה את אוסף החתימות שלי, האוסף החביב והיקר לליבי מכל שאר האוספים הרבים, השונים והמגוונים שליקטתי ואספתי עם השנים. הייתי גאה בהישג המרשים והצגתי את החתימה לכל ילדי הכיתה והשכונה ובכך סחפתי ילדים רבים למעגל האספנות.

האושר והאכזבה באספנות

הייתי אז ילד בן 11. גרתי עם הורי - לאה ומשה נגלר ועם אחותי הצעירה ליאורה, ברחוב הלל 13 בירושלים, מרחק צעדים ספורים בלבד מבית פרומין מושבו של בית המחוקקים החדש. כמוני, היו נערים נוספים אשר נדבקו בתחביב אספנות החתימות. אולם היתרון שלי עליהם היה המרחק הקצר של בנין הכנסת והממשלה מבית הורי. כך יכולתי לארוב בכל רגע פנוי, ביום ולעיתים גם בלילה, לחתימותיהם של חברי הכנסת והממשלה. היו אלה ימיה הראשונים של ממשלת ישראל ובארץ טרם פעלה טלוויזיה לפיכך לא הכרנו את פניהם של רוב החותמים ולא תמיד ידענו מי האיש המסתתר מאחורי החתימה המפוארת זה עתה כלאחר יד. היה זה אושר של ממש כשהצלחתי

 

בית פרומין - מושב הכנסת הראשונה


משמר הכנסת ומפקדיו. מאחור, רחוב הלל.

 
לקשר בין שמו של בעל החתימה לבין זהותו והאכזבה  

"בית פרומין" ברחוב המלך ג'ורג', בית 

הייתה רבה כאשר התברר שהחתמתי פה ושם גם עוברי אורח מזדמנים שחמדו להם לצון.  

המחוקקים של מדינת ישראל במשך 17 שנה.

 
 

מחירה של אספנות חתימות

משמר הכנסת ברחוב המלך ג'ורג'

 ליד שער הכניסה לבית פרומין נערכו הטכסים הממלכתיים. חיילי משמר הכנסת צעדו ברובים מכודנים, או עמדו כמשמר כבוד לקבלת פניה של אישיות חשובה. המקום היה מלא הוד בעינינו, וגם אנחנו, הילדים, ציידי החתימות חשנו שמסביבנו מתרחשים מאורעות היסטוריים. הצלחנו להתגנב בקלות אל מתחת לשרשרת הברזל שהקיפה את הרחבה ולהתחמק מעיניהם של השוטרים כדי להגיע אל האישיות שלכבודה נערך הטכס ולבקש חתימה. זו הייתה עבודה מתישה שנמשכה לעיתים אל תוך הלילה. אבל

  בן גוריון עוזב את בית פרומין

משמר הכנסת במסדר כבוד מול שער הכניסה
לבנין הכנסת. מאחורי המשמר, בית מר-חיים.

היה זה מחיר פעוט עבור חתימה נוספת  במחברת החתימות היקרה והאהובה שלי.

 

ראש הממשלה דוד בן גוריון ושלישו הצבאי נחמיה ארגוב, עוזבים את בית-פרומין (צילום ל.ע.מ)

 

ערכן של חתימות נדירות

אספני חתימות
ילדים בודקים חתימות שבידי אחד האספנים. 1949

 

לחתימות ידם של חברי הכנסת הראשונה היה ערך אספני מובהק. אנחנו הילדים, ציידי החתימות, נהגנו לתת בהם סימנים. היו חתימות נדירות ויקרות מאוד  של  "סרבני חתימות" כגון  חתימתו של ראש הממשלה דוד בן גוריון. להשיג את חתימתו של בן -גוריון היה מבצע מסובך ונדיר. והיו חתימות שכיחות ונפוצות בשפע, חתימותיהם של אותם שרים וחברי כנסת טובי-לב שהסבירו פניהם לילדים המצפים להם שעות, כגון חתימתו של חה"כ מטעם המפלגה הפרוגרסיבית, אידוב כהן.  היו גם חתימות יוצאות דופן בתוכנן או בצורתן כמו למשל חתימתו של שר המשטרה בכור שלום שטרית. ע"פ נדירותה וייחודה של החתימה נאמד "ערכה" בשוק החתימות שלנו. מי שהיה  אדיב, סבלני וחייכן תמיד כלפי חבורת הילדים המצפה לחותמים, היה הח"כ מנחם  בגין , שלימים היה ראש ממשלתה השישי של מדינת ישראל.
השנה, במוצאי פסח תשס"ח בערב חג המימונה, שמעתי את הסיפור הבא מפיו של בני בגין בנו של ראש הממשלה המנוח: " כשיצא אבא ערב אחד  מישיבת הכנסת "מספר בני בגין" ועבר כדרכו על פני  חבורת הילדים מבקשי החתימות, שמע שני ילדים מתמקחים ביניהם כאשר האחד מציע עסקת "החלפות" לחברו: "תן לי בן - גוריון אחד ואתן לך עשרה בגינים"...
קרוב לשישים שנה חלפו מאז.

 

על בית-פרומין

 
איור של בית פרומין בירושלים

בית-פרומין שברחוב המלך ג'ורג' בירושלים נבנה ע"י משפחת פרומין מבעלי מאפיית הביסקוויטים הירושלמית. בית זה שימש משכנה הזמני של הכנסת בשנים 1949 - 1966, כלומר בעת כהונת חמש הכנסות הראשונות, עד למעבר הכנסת למשכן הקבע בגבעת-רם ב-30 באוגוסט 1966. הפעילות הענפה בבית-פרומין ב-17 השנים שבהן פעלה בו הכנסת מתועדת ב"דברי הכנסת" ובארכיון תצלומים מקיף. נציגי דור מקימי המדינה ומנהיגיו כיהנו בו כחברי הכנסת. דוד בן-גוריון, משה שרת, לוי אשכול, מנחם בגין, יוחנן בדר, יצחק בן-אהרון, משה סנה, יוסף בורג ורבים אחרים נאמו בו נאומים שנכנסו לספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל. גם דרמות אחדות נקשרו בזיכרון הציבורי עם בית-פרומין, למשל המהומות שפרצו על רקע הסכם השילומים עם גרמניה המערבית בחודש ינואר1952 והרימון שנזרק לעבר שולחן הממשלה בחודש אוקטובר1957 ופצע את שר הדתות משה חיים שפירא וחברי ממשלה נוספים. בית פרומין הוא הבית שבו התהווה הפרלמנטריזם הישראלי, שבו גדולי המדינה נאמו נאומים יצרו ועיצבו את הדמוקרטיה הישראלית.

 

"בית פרומין" צייר: רוברט דן. מתוך הספר: "אנו באנו ארצה" בהוצאת "דעת". שנות ה-50.

   
 

 

אוסף החתימות
לפי סדר א - ב. כולל פרטים ביוגרפיים, ותפקידים בכנסת או בממשלה. **

 

זלמן ארן אהרונוביץ

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד:01.03.1899 נפטר:6.9.1970  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה ויושב-ראש ועדת החוץ והביטחון

 

זלמן ארן אהרונוביץ, נולד באוקראינה ולמד בחדר ובישיבות ביקטרינוסלב, בקרמנצ`וק וביליסבטגרד. סיים לימודים במכון למדעים עיוניים ובמכון לחקלאות בחרקוב. בשנת 1916 הצטרף לתנועת צעירי ציון. במלחמת העולם הראשונה היה פעיל בוועד לעזרת פליטים יהודים. בשנת 1917 היה חבר בוועד לארגון הגנה עצמית בעיר יוזובקה. בשנים 19181923 עבד כמורה וכסטטיסטיקאי. כאשר התפלגה תנועת צעירי ציון הצטרף למפלגה הציוניסטית הסוציאליסטית (צס) בחרקוב, והיה חבר בה בשנים 19201923. בשנים

 

חתימה של זלמן ארן

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

19241925 היה חבר מרכז המפלגה הציוניסטית הסוציאליסטית (צ"ס). בשנת 1926 עלה לארץ-ישראל והצטרף לסיעת אחדות העבודה. עבד כפועל בכביש יפופתח-תקווה וכפועל בניין בחיפה ובכפר-חסידים. שימש מזכיר סניף אחדות העבודה בתל-אביב. עם ייסוד מפאי בשנת 1930 שימש אחד ממזכירי המפלגה. בשנים 19311934 שימש מזכיר מועצת פועלי תל-אביב. ובשנים 19361947 שימש גזבר ההסתדרות ומנהל מחלקת ההסברה בוועד הפועל שלה. מיוזמי בית-הספר לפעילי ההסתדרות וממייסדיו. בשנת 1946 היה חבר הוועד הפועל הציוני, ובשנת 1948 היה חבר הנשיאות. בשנים 19481951 כיהן כמזכיר הכללי של מפאי. נבחר לכנסת 6 פעמים. במשך 7 קדנציות שימש כשר החינוך והתרבות בממשלות ישראל.

 

משה אונא

 

מפלגת חזית דתית מאוחדת

 
  נולד:22/11/1902 נפטר:21/02/1989  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה
חבר בוועדת הכלכלה, חבר בוועדת החוץ והביטחון וחבר בוועדת העבודה.

 

נולד בגרמניה. למד בגימנסיה במנהיים; בבית ספר גבוה לחקלאות בברלין ובבית-מדרש לרבנים בברלין. אגרונום מדופלם. היה חבר בתנועת הנוער בלאו-ווייס ואחרי-כן בצעירי-מזרחי. בשנת 1924 ניהל את החווה החקלאית של תנועת המזרחי בגרמניה "חוות רודגס". עלה לארץ ישראל בשנת 1927 ובשנים הראשונות בארץ עבד כפועל בפרדסים. בשנת 1931 ופעם נוספת בשנת 1933 יצא בשליחות לגרמניה. בשנת 1934 הצטרף לקיבוץ רודגס שליד פתח תקוה, ופעל בארגון עלית הנוער הדתי. בשנת 1938 הצטרף כמרכז

 

חתימה של משה אונא

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

המשק של "כפר הנוער הדתי". היה ממייסדי הקיבוץ הדתי וחבר המזכירות שלו בשנים 1974-1935. בשנת 1942 מונה כחבר הוועד הפועל של הפועל המזרחי וגזבר התנועה. אונא היה ממייסדי קבוצת טירת-צבי וחבר בה משנת 1941. בשנת 1944 הצטרף לקבוצת שדה אליהו. בין השנים 1940 1949 היה ציר באסיפת הנבחרים וחבר הועד הלאומי נבחר לכנסת 6 פעמים. כיהן 2 קדנציות כסגן שר החינוך והתרבות.
 

בבה אידלסון

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולדה: 14/10/1885 נפטרה: 05/12/1975  

בשנת 1950 היתה:
חברת הכנסת הראשונה,
חברה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. חברה בוועדת הכנסת, חברה בוועדת החוץ והביטחון

 

נולדה באוקראינה ולמדה כלכלה ומדעי החברה באוניברסיטת חרקוב. עלתה לארץ ישראל בשנת 1926. משנת 1924 ועד לעלייתה לארץ, הייתה פעילה בברית-העולמית של ציונים סוציאליסטיים (צ"ס) באירופה. מזכירת מועצת הפועלות בשנים 1974-1930. פעלה להקמת חיל העזר לנשים במסגרת הצבא הבריטי ATS במלחהע ה II.  הייתה ציר בוועד הלאומי וחברת מועצת המדינה הזמנית. נבחרה לכנסת 5 פעמים. כיהנה 3 קדנציות כסגנית יושב ראש הכנסת.
 

 

חתימה של בבה אידלסון

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

 

אליהו אלישר

 

מפלגת ספרדים ועדות מזרח

 
  נולד: 10/10/1899 נפטר: 30/10/1981  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
חבר בוועדת הכספים.

 

נולד בירושלים ולמד בבית-הספר למל; בבית-הספר "אליאנס" של חברת כיח; וכן רפואה באוניברסיטת ביירות ומשפטים בקאהיר ובבית-הספר למשפטים בירושלים. במלחמת העולם הראשונה, בין השנים 1915 1919, שירת כקצין רפואי זוטר בצבא התורכי. בין השנים 1922 עד 1935 עבד בממשלת המנדט הבריטי שבה ניהל את לשכת המסחר במחלקת המכס והמסחר וערך את הבולטין המסחרי של המחלקה. אחרי פרישתו מעבודתו עבור ממשלת המנדט עסק במסחר. אלישר היה חבר ועד הקהילה הספרדית

 

חתימה של אליהו אלישר

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

בירושלים (1938) וחבר הנשיאות שלה. בשנת 1942 נבחר לנשיא הקהילה. היה חבר הוועד הלאומי ומינהלת ההגנה בירושלים וכן היה חבר ועדת הביטחון בממשלה הזמנית. בין השנים 1942 1952 הוציא לאור וערך את השבועון הד המזרח. בשנת 1947 נבחר לנשיא ועד עדת הספרדים בירושלים.

 

אברהם אלמליח

 

מפלגת ספרדים ועדות מזרח

 
  נולד: 1876 נפטר: 02/04/1967  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
חבר בוועדת העבודה
וחבר בוועדת החינוך והתרבות.

 

אברהם אלמליח (אלמאליח) נולד בירושלים. למד בישיבת תפארת ירושלים; בבית-הספר "אליאנס" של חברת כיח ובבית-המדרש לארכיאולוגיה סן-אטיין בירושלים. עסק בהוראה בירושלים, בקושטא, ביפו ובדמשק. בשנת 1904 היה ממייסדי אגודת צעירי ירושלים ואגודת צעירות ירושלים. ידוע כמנהיג הצעירים הספרדים שנתפסו לציונות ודרשו מודרניזציה של הקהילה הספרדית בארץ. בין השנים 1914 1919 יסד וערך את העיתון חירות, והיה מחלוצי העתונות היומית העברית בארץ-ישראל. בימי מלחמת העולם הראשונה פעל לטובת אנשי הישוב. בשנת 1916 הוגלה לדמשק, אך בשנת

 

חתימה של אברהם אלמליח

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

1919 נבחר כראש לשכת העיתונות של ועד הצירים, וחבר אספת הנבחרים הראשונה מטעם הספרדים. בשנת 1921 נבחר כחבר הוועד הלאומי. שימש חבר בהנהלת עיריית ירושלים בשנת 1935, וחבר הנהלת קהילת ירושלים וסגן-נשיא התאחדות הספרדים. היה חבר מערכת העיתון דואר היום" במשך 11 שנה (1921 1932).
 

משה ארם

 

מפלגת פועלים מאוחדת

 
  נולד: 07/08/1896 נפטר: 14/10/1978  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
חבר בוועדת הכנסת,
חבר בוועדת הכלכלה.

 

נולד ברוסיה ולמד בגימנסיה היהודית בהומל, ובמכון הפסיכונירולוגי בפטרוגרד. התמחה במשפטים באוניברסיטת מוסקוה . היה פעיל במפלגת פועלי-ציון וחבר הוועד המרכזי שלה. ניהל בית-ספר תיכון בקובנו והיה חבר מרכז הקולטור-ליגה וחבר מרכז המפלגה. עלה לארץ ישראל בשנת 1924 ועבד בבניין ובסלילת כבישים. נימנה עם ראשי פועלי-ציון בארץ. בשנת 1924 נבחר כחבר מועצת פועלי יפו ותל-אביב ושרת במועצה עד שנת 1935.  בשנת 1926 נבחר למועצת עיריית תל-אביב. בשנים 1935 1937 יצא בשליחות מפלגתו 

 

חתימה של משה ארם

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

לארהב. בשנת 1937 בימי מלחמת האזרחים בספרד ביקר במדריד לפי הזמנה של הממשלה הרפובליקנית. עוד לפני קום המדינה היה חבר הוועד הפועל הציוני והמחלקה האירגונית של הסוכנות, וחבר הוועד הפועל של ההסתדרות ומנהל מחלקת הגיוס ומחלקת החיילים המשוחררים.

 

מנחם בגין

 

מפלגת תנועת החרות

 
  נולד: 30/08/1913 נפטר: 09/03/1992  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
חבר בוועדת החוץ והביטחון,
חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

נולד ברוסיה ובשנת 1935 קיבל תואר מוסמך למשפטים מטעם אוניברסיטת ורשה בפולין. בצעירותו היה חבר בתנועת השומר הצעיר, ובשנת 1929, בהיות בן 16, עזב תנועה זו והצטרף לתנועת ביתר. בשנת 1932 הצטרף להנהגה הארצית של ביתר בפולין ועמד בראש מחלקת הארגון שלה. בוועידת ביתר העולמית בשנת 1938 יצא נגד מנהיג התנועה, זאב ז`בוטינסקי, בתביעה לשידוד מערכות קיצוני במדיניות התנועה, אשר יביא לכיבוש המולדת בכוח הזרוע. בשנת 1939, ערב מלחמת העולם השנייה, נתמנה

 

חתימה של מנחם בגין

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

לנציב ביתר בפולין. בארגון היו אז כ-70,000 בני נוער שהוכשרו במסגרתו למשימות הגנה ולעלייה לארץ ישראל. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט מוורשה ומצא מפלט בווילנה שבליטא. בווילנה הקים מסגרת שקלטה פליטים חברי ביתר. בספטמבר 1940 נעצר בידי השלטונות הסובייטים בחשד לפעילות ציונית, הוא הואשם בריגול, נשפט ונשלח לשמונה שנות מאסר במחנה עבודה בסיביר. לאחר פלישת צבא גרמניה הנאצית לברית-המועצות בשנת 1941 שוחרר ממאסרו והתגייס לצבא הפולני בפיקוד הגנרל אנדרס. במאי 1942 הגיע עמו לארץ-ישראל והתמנה לנציב ביתר בארץ-ישראל וזמן קצר אחר כך נתמנה למפקד אצל. הוא שימש בתפקיד זה עד פירוק הארגון בשנת 1948. בפברואר 1944 ניסח את הכרזת המרד פתיחת המערכה נגד שלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל ופיקד על שורה של פעולות צבאיות נגד המנדט שנמשכו עד סוף שנת 1947. הבריטים הציעו פרס למי שיסייע בלכידתו. באוגוסט 1948 הקים עם חברים נוספים ממפקדת אצל לשעבר את תנועת החרות, והנהיג אותה (לימים גחל גוש חרותליברלים) באופוזיציה עד שנת 1967. בשנת 1952 הוביל את המאבק בהסכם השילומים עם גרמניה. בשנת 1965 הקים את גחל שילוב בין תנועת החרות והמפלגה הליברלית. בשנת 1973 הקים את תנועת הליכוד כקואליציה בין כמה מפלגות ותנועות והנהיג אותו באופוזיציה. לאחר המהפך המדיני של שנת 1977 הקים ממשלה בראשותו. בנובמבר 1977 אירח את נשיא מצרים אנואר סאדאת בירושלים, ולאחר מכן הגיע עמו להסכם שלום על בסיס נסיגה של ישראל מסיני והכנה לכינון אוטונומיה לערביי ארץ-ישראל ביהודה, בשומרון ובחבל-עזה.  ביום 10 בדצמבר 1978 קיבל את פרס נובל לשלום יחד עם נשיא מצרים אנואר סאדאת ועם נשיא ארצות-הברית ג`ימי קארטר. בחודש במאי 1981 קיבל את הסכמת הקבינט להפצצת הכור האטומי באוסירק שבעירק במטוסי חיל האוויר הישראלי. בחודש יוני 1982, בעת כהונת ממשלתו השנייה, הוחלט על מבצע שלום הגליל.


יוחנן בדר

 

מפלגת תנועת החרות

 
  נולד: 19/08/1901 נפטר: 16/06/1994  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
חבר בוועדת הכספים,
חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט

 

יוחנן בדר נולד בפולין. למד בגימנסיה ממשלתית ובאוניברסיטה בקראקוב. בעל תואר דוקטור למשפטים ועורך-דין מוסמך. בנעוריו היה חבר המפלגה הסוציאליסטית היהודית בונד, לאחר מכן בהשומר הצעיר. בשנת 1925 הצטרף לתנועה הצהר (ברית הציונים הרוויזיוניסטים). ערך את שבועון הנוער בשפה הפולנית טריבונה נרודובה. בספטמבר 1939 עבר למזרח-פולין, תחת שלטון סובייטי, נתפס בשנת 1940 נעצר ונידון לעבודת-פרך בצפון רוסיה. בשנת 1941 שוחרר בעקבות ההסכם הסובייטי-פולני ועזב את 

 

חתימה של יוחנן בדר

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

ברהמ, עם צבא פולין החופשית. בדצמבר 1943 הגיע לאי והצטרף לאצל. בשנת 1945 נעצר על ידי שלטונות המנדט הבריטיים והוחזק במחנה לאטרון עד מאי 1948. יוחנן בדר היה ממייסדי תנועת חרות  ועורך העיתון חרות. נבחר לכנסת ישראל במשך 28 שנים רצופות וכיהן 8 קדנציות עד לשנת 1977. בפעילותו הפרלמנטרית הארוכה, היה דוברה של תנועת "חרות" בנושאים כלכליים.

 

אריה בהיר

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 01/05/1906 נפטר: 13/09/1970  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
חבר בוועדת הכנסת,
חבר בוועדת הכלכלה.

 

פעיל בתנועת הנוער השומר הצעיר ברוסיה. ממייסדי קיבוץ אפיקים. מראשי השומר הצעיר נצח, ששללה את הקיום הנפרד של התנועה והצטרפה למפאי. מפעילי הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים. חבר מועצת הפועלים בעפולה ובחיפה. חבר הנהלת סולל בונה. יצא בשליחויות לחול. ב 1965 הצטרף לרפי.

 

חתימה של אריה בהיר

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

 

יוסף בורג

 

מפלגת חזית דתית מאוחדת

 
  נולד: 31/01/1909 נפטר: 15/10/1999  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
סגן יושב-ראש הכנסת.

 

כסטודנט בגרמניה היה פעיל בתנועת ברית חלוצים דתיים ובשנת 1936 נבחר להנהלת מזרחי בגרמניה. בשנת 1939 עלה לארץ ישראל ויצא בשליחות לאירופה. היה ציר לקונגרס הציוני ה- 21 בז`נבה, וחבר בוועד הפועל. בשנת 1940 היה מראשי משרד עלית הנוער בז`נבה, ובשנים 1946-1942 היה מורה בבית-ספר תיכון. יוסף בורג היה מראשי תנועות מזרחי והפועל המזרחי באירופה. פעילותו התרכזה למען ניצולי השואה. היה שר בכל ממשלות ישראל עד שנת 1986. בשנת 1987 נתמנה כנשיא תנועת המזרחי העולמית.

 

חתימה של יוסף בורג

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

 

דוד בן גוריון

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 16/10/1886 נפטר: 01/12/1973  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה, ראש הממשלה ושר הביטחון.

 

בשנת 1920 הקים בן-גוריון את הסתדרות העובדים בארץ-ישראל. בשנת 1930 יזם את איחוד אחדות העבודה והפועל הצעיר, ובשנת 1933 הקים עם חבריו את מפלגת פועלי ארץ-ישראל מפאי, ובשנת 1935 נבחר לתפקיד יושב-ראש הוועד הפועל הציוני והסוכנות היהודית. בשנים 19461948 התמסר לבניית כוח הגנה יהודי ולפעילות דיפלומטית בין-לאומית. ב- 14 במאי 1948 הכריז על הקמת מדינת ישראל, ונבחר לראש הממשלה ושר הביטחון. בשנת 1953 פרש מראשות הממשלה והצטרף לקיבוץ שדה-בוקר.

 

חתימה של דוד בן גוריון

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

בפברואר 1955 שב לממשלה בתפקיד שר הביטחון. באוקטובר 1956 יצא עם צרפת ובריטניה למבצע צבאי נגד מצרים מבצע קדש. ביוני 1963 התפטר מתפקידיו בממשלה, פרש ממפאי, ועם קבוצת מנהיגים, ובהם משה דיין ושמעון פרס, והקים את רשימת פועלי ישראל רפי. ביוני 1970, בהיותו בן 84, פרש מהכנסת ומהחיים הפוליטיים והתיישב בשדה-בוקר כדי להתמסר לכתיבת זיכרונותיו.

דוד בן גוריון היה בין החותמים על מגילת העצמאות ביום ה' באייר תש"ח 14.5.1948


יצחק בן-צבי

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 24/11/1884 נפטר: 23/04/1963  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
חבר בוועדת הפנים.

 

 נולד באוקראינה, שם הקים ב - 1905 את מפלגת פועלי ציון עם בר בורוכוב.  היה ממייסדי ארגוני השומר, ו- בר גיורא. היה חבר המערכת של כתב העת הסוציאליסטי הראשון בעברית, האחדות, וממקורביו של דוד בן-גוריון, עמו נסע לקושטא ללמוד משפטים ולנסות ליצור מגעים עם מנהיגי הטורקים הצעירים לפני מלחמת העולם הראשונה. בחילת המלחמה הטיף עם בן-גוריון למדיניות פרו-עותמנית, אך לאחר שגורשו מן הארץ, פתחו בפעולת גיוס של צעירים יהודים אמריקנים לגדודים העבריים. בשנת 1919, בן-

 

חתימה של יצחק בן צבי

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

צבי היה ממייסדי אחדות העבודה, ובשנת 1930 היה ממיסדי מפאי  היה חבר בוועד הלאומי משנת היווסדו בשנת 1920, יושב-הראש הועד הלאומי משנת 1931 ונשיאו משנת 1944. בן צבי מילא גם תפקידים חשובים בהסתדרות ובעיריית ירושלים וכיהן כחבר כנסת מטעם מפאי עד שנבחר לנשיא המדינה השני בשנת 1952.

יצחק בן צבי היה בין החותמים על מגילת העצמאות ביום ה' באייר תש"ח 14.5.1948


מרדכי בנטוב

 

מפלגת פועלים מאוחדת

 
  נולד: 28/03/1900 נפטר: 18/01/1985  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
חבר בוועדת העבודה.

 

מרדכי בנטוב ממקימי תנועת הנוער השומר הצעיר בפולין, ראש קן התנועה בוורשה וחבר הנהגתה. היה ממייסדי הקיבוץ הארצי וחבר קיבוץ משמר העמק.  בשנת 1935 נבחר מטעם תנועת השומר הצעיר לחבר הוועד הפועל הציוני.  בשנת 1939 השתתף במשלחת היהודית בוועידת סנט ג`יימס ועידה יהודית ערבית שכינסה ממשלת בריטניה בלונדון כדי למצוא פתרון למחלוקת בין היהודים והערבים בשאלת הבעלות על ארץ ישראל. לאחר כשלון ועידת סנט ג`יימס ישב בראש

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

ועדה של הליגה להתקרבות יהודית ערבית. ביוני 1941 פורסם דוח שהכינה ועדה זו בעניין חוקה עתידית לפלסטין, אשר נודע בשם ספר בנטוב. בשנת 1947 היה חבר הוועדה המדינית של הסוכנות היהודית וחבר נציגות הסוכנות היהודית שליד ארגון האומות המאוחדות. היה ממייסדי העיתון היומי משמר של מפם, ששמו הוסב מאוחר יותר לעל המשמר, ובשנים 19431948 היה עורך העיתון. היה חבר מנהלת העם, הצביע בעד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל והיה מהחותמים על מגילת העצמאות. בשנת 1948 כיהן בממשלה הזמנית בתפקיד שר העבודה והבינוי.

מרדכי בנטוב היה בין החותמים על מגילת העצמאות ביום ה' באייר תש"ח 14.5.1948


דוד בר-רב-האי

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 11/07/1894 נפטר: 15/07/1977  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
 חבר בוועדת הכנסת,
חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

 

בנעוריו היה פעיל בהסתדרות התלמידים הציוניים באודיסה. בשנים 1918 - 1911 שהה בגרמניה. בשנת 1918 חזר לרוסיה והצטרף לתנועת צעירי ציון. היה  מזכיר הקהילה היהודית באודיסה עד לחיסולה על ידי השלטונות הסובייטיים (1920).  פעיל במחתרת ציונית.  נעצר בשנת 1922 ונידון לשנתיים מאסר. אחר 15 חודשי מאסר גורש מרוסיה. הצטרף למפלגת הפועל הצעיר. חבר מועצות פועלי ירושלים וחיפה. יצא בשליחויות לפולין ורומניה.  חבר הוועד הלאומי בשנים 1948 - 1932.  

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

במאורעות 1938 עמד בראש ועדת המצב בחיפה.  היה ממלא מקום וחבר במועצת המדינה הזמנית.  יור הוועדה להכנת חוקת הבחירות לאספה המכוננת.

 

יוסף ברץ

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 1890 נפטר: 14/12/1968  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
 חבר בוועדת הכנסת,
חבר בוועדת השירותים הציבוריים.

 

הצטרף לצעירי ציון בקישינייב. בארץ עבד כפועל חקלאי בפתח תקוה וברחובות ובסיתות אבנים בירושלים, בתל אביב, עתלית וזיכרון יעקב. בשנת 1919 היה ממייסדי קבוצת דגניה א`. יצא בשליחויות לרוסיה (1919), ארהב (1921) ואוסטריה (1934). חבר מרכז ההגנה. החל מהקונגרס היב השתתף בכל הקונגרסים הציונים. ממייסדי הוועד למען החייל העברי במלחמת העולם ה- II.

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

 יור הוועד למען החייל בישראל.

עקיבא גוברין

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 12/08/1902 נפטר: 26/06/1980  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
 יושב-ראש ועדת העבודה.

 

 

ממייסדי תנועת החלוץ באוקראינה ומפעיליה. עבד כפועל בנמל חיפה ופועל בניין בירושלים. היה ממייסדי מועצת פועלי ירושלים. ממייסדי הסתדרות הפקידים. חבר בוועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית מאז 1925. ראש המחלקה לאיגוד מקצועי של ההסתדרות בשנים  1949- 1943.

 

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

 

אורי צבי גרינברג

 

מפלגת תנועת החרות

 
  נולד: 1895 נפטר: 08/05/1981  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
 חבר בוועדת החינוך והתרבות.

 

נולד בגליציה והיה מיוזמי האכספרסיוניזם בשירת היידיש. החל לפרסם את שיריו בעברית וביידיש בשנת 1912 ובשנת 1915 יצא לאור ספר שיריו הראשון ביידיש ערגיץ אוף פעלדר. בין השנים 1918-1915 שירת בצבא האוסטרי וב- 1918 ערק מהצבא וחזר לגליציה. בשנת 1921 עבר לווארשה ובשנת 1923 יצא לברלין. עלה לארץ בשנת 1924 ועבד כחלוץ בעמק-יזרעאל ובפתח-תקוה. אחרי מאורעות תרפט הצטרף לתנועה הרביזיוניסטית ונימנה עם הפלג הקיצוני בתנועה. בין השנים 1935-1931 ערך בווארשה את

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

העיתון היידי של התנועה הרביזיוניסטית די ועלט. בשנת 1936 חזר ארצה וב- 1937 שב לפולין וערך שם את העיתון דער מומענט. הגיע ארצה ב- 1939 שבועים אחרי תחילת מלחמת העולם. מפרסומיו הספרותיים: רחובות הנהר (1978),  באמצע העולם ובאמצע הזמנים (1979), מבחר שירים (1979), כל כתביו: שירים (1995-1990). הוציא לאור וערך את כתב-העת סדן וכתב בקונטרס, הפועל-הצעיר ועתון דבר. קיבל את פרס ביאליק שלוש פעמים: ב - 1947, 1954 ו 1977. בשנת 1957  הוענק לו פרס ישראל. נחשב לאחד מגדולי המשוררים העבריים.

 

יחיאל דובדבני

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 1896 נפטר: 30/04/1988  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
חבר בוועדת הפנים,
חבר בוועדת החוץ והביטחון.

 

 

נולד ברוסיה ולמד בבית-ספר תיכון רוסי בקייב ושנה אחת באוניברסיטה. היה פעיל בתנועת על המשמר שקדמה לתנועת דרור, שימש כמזכיר מועצת פועלי פתח-תקוה. היה בין המתגייסים לבריגאדה היהודית. היה חבר קיבוץ עינת.

 

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

 


נטע הרפז

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 1893 נפטר: 11/10/1970  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
חבר בוועדת השירותים הציבוריים,
חבר בוועדת העבודה.

 

נולד בפולין ולמד בחדר ובישיבות שדליץ ולושיץ. עלה לארץ בשנת 1909 והצטרף למפלגת פועלי-ציון עבד במושבות כפועל חקלאי ובסלילת כבישים. בשנת 1913 היה חבר ועד פועלי יהודה וממייסדי קבוצת אחווה ובשנת 1914 נבחר למרכז הפועל-הצעיר . במלחמת העולם הראשונה פעל להקלת מצוקתם של הפועלים היהודים. בשנת 1919 היה ממייסדי מפלגת אחדות עבודה ומראשיה וממייסדי ההסתדרות הכללית. שימש חבר הוועד הזמני ליהודי ארץ ישראל וציר לאספת הנבחרים וחבר הוועד הלאומי. בשנת 1926 היה חבר

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

הוועד העולמי הזמני של החלוץ, חבר המרכז החקלאי של החלוץ, חבר המרכז החקלאי ומנהל מחלקת המושבות המרכזי. נטע הרפז היה דמות מפתח בארגון הפועלים החקלאיים במושבות, וממייסדי יכין וחקל וחבר בהנהלותיהם. היה ציר באספה המכוננת.

 

אברהם הרצפלד

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 05/06/1891 נפטר: 30/08/1973  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
חבר בוועדת הכספים.

 

אברהם הרצפלד נולד באוקראינה ולמד בישיבות ברדיצ`ב וטלז והוסמך לרבנות. בשנת 1906 הצטרף למפלגת הצס (ציונים סוציאליסטיים) ובשנת 1910 נעצר בכלא וילנה ונידון למאסר והגליה לסיביר על פעילותו המהפכנית. עלה לארץ ישראל בשנת 1914 ועבד כפועל חקלאי בפתח-תקוה שם התגלה כפעיל ארגוני בקרב הפועלים. בימי מלחמת העולם השנייה פעל למען אסירי היישוב היהודי שנאסרו על-ידי השלטונות הטורקיים. בשנים 1914 1918 היה חבר במפלגת פועלי-ציון, ובשנת 1919 היה ממייסדי מפלגת אחדות העבודה וחבר פעיל בה עד לשנת

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

1930. בשנת 1920 היה ממייסדי ההסתדרות הכללית של העובדים העברים באי  ומראשי המרכז החקלאי. מאז 1930 היה חבר מפאי. אברהם הרצפלד עמד במרכז הפעילות ההתיישבותית והקמתם של ישובים חדשים במשך ארבעים שנה.

 

זרח ורהפטיג

 

מפלגת חזית דתית מאוחדת

 
  נולד: 02/02/1906 נפטר: 26/09/2002  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
חבר בוועדת הכנסת,
חבר בוועדת הפנים, חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

 

נולד ברוסיה ולמד משפטים באוניברסיטת ווארשה. בעל תואר דוקטור למשפטים של האוניברסיטה העברית  ומרצה למשפט עברי. מנעוריו היה פעיל בתנועת המזרחי, ולאחר מכן חבר הנהלת התנועה תורה ועבודה.  בשנים 1936 1939 היה סגן-יור המשרד הארצישראלי בווארשה, וציר בקונגרסים הציוניים ה- 21-17. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נמלט לליטא ושימש כיור הוועד להצלת פליטי פולין, תפקיד בו המשיך בשהותו הקצרה ביפן. בשנת 1941 הגיע מיפן לארהב, ומונה כסגן נשיא הפועל המזרחי בארהב

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

וחבר הוועד המנהל של הקונגרס היהודי העולמי. עם תום המלחמה יצא מספר פעמים למחנות הפליטים בגרמניה שם עסק באיתור ילדים יהודים במנזרים, בבתי-יתומים ובמשפחות נוצריות והחזירם לחיק היהדות. עלה לארץ בשנת 1947 ושימש נציג הפועל המזרחי בוועד הלאומי שם ייסד את המחלקה לחוק ומשפט. כחבר מועצת המדינה הזמנית, ניסח את החוקה של מועצת המדינה הזמנית והיה בין החותמים על מגילת העצמאות. בשנת 1948 הקים וניהל את המכון לחקר המשפט העברי במשרד המשפטים וערך את קובץ פסקי-הדין הרבניים. במסגרת פעילותו בענייני חקיקה עשה רבות להחדרת המשפט העברי, בין השנים 1948 - 1963היה מרצה למשפט עברי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. ורהפטיג היה בין מייסדי אוניברסיטת בר-אילן וממקימי הפקולטה למשפטים בה. בשנת 1974 מונה כיור הוועד המנהל של אוניברסיטת בר-אילן.

זרח ורהפטיג היה בין החותמים על מגילת העצמאות ביום ה' באייר תש"ח 14.5.1948


אבא חושי

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 1898 נפטר: 24/03/1969  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
חבר בוועדת הכלכלה,
חבר בוועדת הפנים, חבר בוועדת הכספים.

 

נולד בפולין. ממייסדי ומפעילי תנועת השומר הצעיר בגליציה, עלה לארץ בשנת 1920. בארץ עבד כפועל בסלילת כביש חיפה-ג`דה, ייבוש ביצות בנהלל ובעמק יזרעאל המזרחי. ממייסדי הקיבוץ בית-אלפא. השתתף בוועידת היסוד של הסתדרות העובדים. אבא חושי עבר לגור בחיפה בשנת 1927, והיה חבר מפלגת אחדות העבודה ואחכ מפאי ומחבריה המרכזיים. במשך עשרים שנה (1951-1931) היה מזכיר מועצת פועלי חיפה, בשנת 1951 נבחר כראש עיריית חיפה ובתפקיד זה כיהן כ-18 שנה עד לשנת 1969. עם הבחרו לראש

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

העיר חיפה, התפטר מחברותו בכנסת.


אברהם טביב

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 1889 נפטר: 20/04/1950  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
חבר בוועדת השירותים הציבוריים.

 

נולד בתימן ולמד בחדר ובתלמוד תורה; למד מלאכת הצורפים ומלאכת תיקון נשק. בתימן שימש גם שוחט. עלה לארץ ישראל בשנת 1908 עם השיירה הראשונה של העלייה השנייה מתימן והתיישב בראשון-לציון שם עבד כפועל ביקב וכשומר בכרמים. היה פעיל בקרב עולי תימן, הצטרף למפלגת הפועל-הצעיר ולאחר מכן לאחדות העבודה. בשנת 1918 נבחר לוועד המושבה ראשון-לציון, ופעל להקמת שכונות של עולי תימן - שיבת ציון, נוה-ציון, נחליאלי ומחנה יהודה (על-יד פתח-תקווה). השתתף בוועידת היסוד של ההסתדרות

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

הכללית ונבחר לאספת הנבחרים הראשונה בה. היה חבר הוועד הלאומי עד 1931 וכן בשנים 1948-1944. אברהם טביב היה בא-כוח היישובים התימנים בוועדת העלייה של ההנהלה הציונית 1927-1923, יסד את התאחדות התימנים (1923) ועמד בראשה עד מותו. הצטרף למפאי בשנת 1945, ונבחר למרכז החקלאי של ההסתדרות.

 

טופיק טובי

 

מפלגה קומוניסטית ישראלית

 
  נולד: 11/05/1922 נפטר:  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
חבר בוועדת הכנסת,
חבר בוועדת הפנים.

 

נולד בחיפה ולמד בפנימיית בית-הספר של המסיון הבריטי עש הבישוף גובאט בירושלים . בשנים 1943 - 1948 עבד במחלקת העבודות הציבוריות של ממשלת המנדט. בשנת 1940 הצטרף למפלגה הקומוניסטית הפלסטינית, והיה ממייסדי הליגה לשחרור לאומי. בשנת 1948 נבחר כחבר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מקי) וחבר הלשכה והמזכירות. היה סגן מזכל המפלגה, 1989-1976 ומזכל 1993-1989; חבר נשיאות הוועד הארצי למען השלום מאז שנות ה- 50, וחבר נשיאות מועצת השלום

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

העולמית. טופיק טובי היה מוציא לאור ועורך ביטאון המפלגה הקומוניסטית בשפה הערבית אל-איתיחאד`. נבחר לכהן בכנסת ישראל במשך 12 קדנציות רצופות ופרש מן הכנסת ביולי 1990.

 

צבי יהודה

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 1887 נפטר: 03/10/1965  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
חבר בוועדת הכנסת,
חבר בוועדת הכלכלה, חבר בוועדת העבודה.

 

נולד באוקראינה, למד בבית-ספר עממי ותיכון אקסטרני בעיר אומן. החל את פעילותו הציונית עוד בנעוריו וארגן את ארגוני הנוער הציוני דגל ציון וצעירי-ציון. נבחר לעמוד בראש צעירי ציון באומן. עלה לארץ ישראל בשנת 1906 ועבד כפועל ביהודה ובנטיעת יער הרצל, בבן-שמן. צבי יהודה היה ממייסדי כינרת בשנת 1908 ודגניה בשנת 1912. במלחמת העולם הראשונה היה חבר בוועד פועלי הגליל, ובשנת 1920 יצא בשליחות לאירופה כדי לארגן את עולי העלייה השלישית. היה 

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

ממייסדי נהלל וממייסדי תנועת הפועל-הצעיר וחבר הוועד המרכזי שלה, וממייסדי הפועל הצעיר - צעירי ציון בארהב. היה פעיל בהסתדרות החקלאית ובהסתדרות העובדים הכללית, חבר המזכירות של תנועת המושבים ומנהל קרן המושבים.

 

דב יוסף

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 27/05/1899 נפטר: 07/01/1980  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
שר הקיצוב והאספקה.

 

נולד בקנדה ולמד בבית-ספר תיכון במונטריאל ובאוניברסיטת מקגיל (מדעי-הרוח וכלכלה), למד משפטים באוניברסיטת לאוואל בקנדה ובאוניברסיטת לונדון. בעל תואר דוקטור לפילוסופיה ומוסמך למשפטים. בצעירותו היה ממייסדי אגודת יהודה הצעיר בקנדה ונשיאה במשך תקופה מסוימת. במלחמת העולם הראשונה היה פעיל בארגון ההתנדבות לגדוד העברי בקנדה והגיע עמו לארץ-ישראל בשנת 1918. עם שחרורו נשאר בארץ והחל עובד כעורך-דין. דב יוסף היה בין עורכי-הדין הבכירים  

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

בארץ ישראל בתקופת המנדט.  בשנת 1933 הצטרףלמפאי. בשנת 1936 היה יועץ משפטי של הנהלת הסוכנות היהודית וממלא-מקום מנהל המחלקה המדינית. בתקופת מלחמת העולם השנייה, ריכז מטעם הסוכנות היהודית את הגיוס לצבא הבריטי. בשנת 1945 נבחר כחבר הנהלת הסוכנות בירושלים. בחודש יוני 1946 נאסר על-ידי השלטונות הבריטיים. בשנת 1948 היה חבר ועדת המצב בירושלים ומושלה הצבאי של העיר בימי המצור. נבחר לכהן בתפקידים שונים כשר בממשלות ישראל. החל את תפקידיו הבכירים בתקופת הצנע כשר הקיצוב והאספקה.

 

נתן ילין-מור

 

מפלגת רשימת הלוחמים

 
  נולד: 1913 נפטר: 19/02/1980  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
חבר בועדת הפנים.

 

נולד בפולין, למד בגימנסיה העברית תרבות והוסמך כמהנדס בפוליטכניון בווארשה. בצעירותו היה פעיל בתנועת ביתר ובתנועה הרביזיוניסטית בפולין. בשנת 1933 נתמנה לקצין הנציבות של ביתר בפולין וב- 1937 הכיר בווארשה את אברהם שטרן (יאיר), חבר מפקדת אצל בארץ-ישראל. בין השנים 1938 1939 היה עורך בטאון אצל בפולין די טאט. עלה לארץ ישראל בשנת 1941 והצטרף ללחי. עמד בראש לחי יחד עם דר ישראל אלדד (שייב) ויצחק שמיר. שמו המחתרתי של ילין מור היה גרא. בשנת 1942 נעצר 

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

לעי הבריטים וישב בכלא עד סתיו 1943 כאשר הצליח הימלט עם קבוצת חברים. בשנת 1944 נמנה עם מתכנני ההתנקשות בלורד מוין שהיה נציג ממשלת בריטניה במזרח-התיכון וישב בקהיר. בשנת 1948 הואשם ברצח הרוזן פולקה ברנדוט בירושלים ונדון לשמונה שנות מאסר. שוחרר אחרי בחירתו לכנסת הראשונה כראש רשימת הלוחמים של חברי לחי לשעבר. בשנת 1949 בועידה הראשונה של לחי חל בתנועה פילוג, והפלג השמאלי, שבראשו עמד ילין-מור, הקים סיעה בשם מפלגת רשימת הלוחמים ובבחירות לכנסת, נבחר ילין כנציגה. פעל למען ידידות עם ברהמ והשתתף בכנסים שנערכו לקידום הרעיון של מדינה פלסטינית.

 

אידוב כהן

 

מפלגה פרוגרסיבית

 
  נולד: 04/11/1909 נפטר: 16/05/1998  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
חבר בוועדת הכלכלה,
חבר בוועדת החוץ והביטחון,
חבר בוועדת הפנים, חבר בוועדת העבודה.

 

נולד ברומניה. למד בישיבה ביאסי  וקיבל השכלה כללית באופן עצמי. בין השנים 1933 1939 היה מזכיר כללי של הקקל ברומניה, באותה תקופה עסק גם בעיתונאות והיה חבר מערכת רינאשטריה נוסטרה (תחייתנו), כמו כן היה עורך השבועון של הסתדרות ציוני רומניה שטירי. אידוב כהן היה עורך שבועון ציוני מצוייר אילוסטרציה אבריאסקה ברומניה וגם הוציא לאור ירחון ספרותי-יהודי בשפה הרומנית בשם אדם. עלה לארץ ישראל בשנת 1940 ועד לשנת 1942 היה עורך ראשי של העובד הציוני". עם הגיעו לארץ היה

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

ממייסדי התאחדות עולי רומניה. בין השנים 1941 1947 שימש כסגן-עורך של עיתון הזמן ועורך ראשי של קרננו. בשנת 1948 היה בין מייסדי ארגון יוצאי רומניה, ועמד בראש המאבק לשחרור אסירי ציון מרומניה. אידוב כהן היה ממייסדי המפלגה הפרוגרסיבית ומיוזמי האיחוד עם מפלגת הציונים הכללים להקמת המפלגה הליברלית. נשאר בה חבר אחרי פרישת חברי המפלגה הליברלית העצמאית. נבחר כחבר מועצת עיריית תל-אביב. שרת בכנסת ישראל במשך 5 קדנציות רצופות.

 

חיים כהן-מגורי

 

מפלגת תנועת החרות

 
  נולד: 01/04/1913 נפטר: 10/06/2000  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה,
חבר בוועדת הכנסת, חבר בוועדת השירותים הציבוריים, חבר בוועדת העבודה.

 


נולד בתימן ועלה לארץ ישראל בשנת 1921 בהיותו בן 8. למד בגימנסיה בלפור בתל-אביב
. בשנת 1927 הצטרף לביתר. בשנת  1935התקבל כחבר באצל. חיים כהן-מגורי היה חבר תנועת החרות משנת 1948 והיה חבר מרכז התנועה וחבר הנהלה. באותה תקופה היה גם חבר מועצת עיריית נתניה וחבר המועצה הדתית בעיר.
נבחר לכנסת ישראל במשך 6 קדנציות רצופות.

 

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

 


שמואל כץ

 

מפלגת תנועת החרות

 
  נולד: 09/12/1914 נפטר:  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראש
ונה, חבר בוועדת החוץ והביטחון,
חבר בוועדת הכנסת, חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

 

שמואל כץ נולד בדרום אפריקה ולמד בבית-ספר גבוה למסחר ובאוניברסיטת ויטוטרסרנד ביוהנסבורג. בשנת 1930 הצטרף לתנועת ביתר בדרום-אפריקה ובשנת 1932 היה חבר בתנועת התחיה לתרבות עברית ביוהנסבורג וחבר מועצת הנוער ליד הסתדרות הציונית בדרום-אפריקה. עלה לארץ ישראל בשנת 1936 ובשנת 1937 הצטרף לארגון האצל. לאחר כשנתיים יצא ללונדון, לפי הזמנת ז`בוטינסקי. שמואל כץ היה ממייסדי הביטאון הרביזיוניסטי ג`ואיש סטנדרד ועורכו בשנים 1942-1939. היה חבר מערכת דיילי אכספרס, 

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

 בין השנים 1944-1943. בשנת 1946 חזר ארצה וצורף למפקדת האצל (1947) כאחראי על עניני הסברת החוץ של הארגון באירופה. היה ממייסדי תנועת החרות וחבר הוועד הפועל שלה בין השנים 1951-1948. בשנת 1948 השתתף בארגון מסע האנייה אלטלנה. חבר הנהלת התנועה למען ארץ-ישראל השלמה מאז היווסדה, ספטמבר 1967. בעל טור קבוע בביטאון התנועה זאת-הארץ. בשנת 1977 היה יועץ ראש-הממשלה להסברת חוץ ובשנת 1978 פרש מתנועת החרות.

 

שלמה לביא

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 1882 נפטר: 23/07/1963  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראש
ונה, חבר בוועדת הכלכלה.

 

נולד בפלונסק שבפולין ועלה לארץ ישראל בשנת 1905. יחד עם בן-עירו דוד בן-גוריון היה חבר בארגון עזרא ובארגון שומר. באותה שנה שבה עלה לארץ, השתתף בכנס היסוד של הפועל-הצעיר ובהקמת השומר. עבד בארץ כפועל בפרדסים בפתח-תקווה, בבית-החרושת לשמן בחיפה ובסג`רה. זמן-מה היה בקבוצת כנרת ועבד בייבוש ביצות. היה ממייסדי ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ובשנת 1921 הגה את רעיון הקבוצה הגדולה והיה ממקימי הקיבוץ עין-חרוד (1921) וגר בו עד מותו. היה פעיל בהגנה ובגיל

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

60 התגייס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.  הצטרף לאחדות-העבודה ואחרי-כן היה פעיל במפאי. אחרי הפילוג בקיבוץ המאוחד היה מראשי איחוד הקבוצות והקיבוצים. שני בניו, הלל וירובעל נפלו במלחמת השחרור בשנת 1948. נבחר לכהן בתפקיד דומה גם בכנסת השנייה.

 

אליעזר ליבנה ליבנשטיין

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 02/12/1902 נפטר: 01/03/1975  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראש
ונה, חבר בוועדת החוץ והביטחון.

 

נולד בפולין למד בגימנסיה בלודז` וברוסטוב, עלה לארץ ישראל בשנת 1925 ועבד כפועל בסלילת הכבישים עפולה-נצרת וחיפה-ג`דה. בשנת 1926 נבחר למזכיר מועצת פועלי חיפה ובאותה שנה הצטרף לקיבוץ עין-חרוד בו היה חבר עד שנת 1939. בין השנים 1928 1930 היה שליח התנועה בגרמניה ובשנים 1933- 1935, היה פעיל למען העלייה ומפעל ההעברה. בשנים 1937 1939 למד באנגליה וכאשר חזר, מונה כעורך מערכות תפקיד אותו מילא עד שנת 1942. בשנים 1947-1942 ערך את השבועון המחתרתי

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

אשנב והיה עורך בטרם עד שנת 1960. היה חבר הכנסת השנייה עד לשנת 1955. אליעזר ליבנה פרש ממפאי בשנת 1957, ויחד עם שמואל תמיר וישעיהו לייבוביץ` ייסד בשנת 1959 את תנועת המשטר החדש אך פרש מהתנועה בסוף שנת 1960. אחרי מלחמת ששת-הימים היה ממייסדי התנועה לארץ-ישראל השלמה.

 

גולדה מאיר מאירסון

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולדה: 03/05/1898 נפטרה: 08/12/1978  

בשנת 1950 היה:
חברת הכנסת הראשונה, שרת העבודה והביטוח העממי.

 

נולדה בקייב, אוקראינה והיגרה עם משפחתה לקנדה. למדה בבית-הספר העממי, התיכוני ובבית המדרש למורות במילווקי. בשנת 1915 הצטרפה לתנועת פועלי ציון והתבלטה כנואמת ביידיש ובאנגלית. עלתה לארץ ישראל בשנת 1921, והצטרפה כחברה לקיבוץ מרחביה שם שהתה עד לשנת 1924. החל בשנת 1928 הייתה ממנהיגות מועצת הפועלות. בשנים 1934-1932 יצאה לשליחות מטעם התנועה בארהב. כאשר חזרה, מונתה כחברת הועד הפועל של ההסתדרות ובשנת 1936 נבחרה כראש המחלקה המדינית של

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

ההסתדרות. לאחר מאסרו של משה שרת בתאריך 26.9.1946 על ידי השלטונות הבריטיים בשבת השחורה, מילאה את מקומו כמנהלת המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. בשנת 1947 יצאה לארהב לגייס כספים להקמת המדינה. במאי 1948 נפגשה בחשאי עם המלך עבדאללה מעבר הירדן. לאחר הקמת המדינה מונתה כצירה של ישראל בברית המועצות ושהתה במוסקבה עד לשנת 1949. שרתה ב-16 קדנציות של ממשלות ישראל בתפקידי שרת העבודה, שרת החוץ, וראש הממשלה. עם פרישתה מהממשלה בשנת 1966 נבחרה כמזכירת מפאי  אך מיד לאחר מותו של לוי אשכול בשנת 1968 חזרה לממשלה ונבחרה כראש ממשלה, תפקיד אותו מילאה עד להתפטרותה בשנת 1974.

גולדה מאיר מאירסון היתה בין החותמים על מגילת העצמאות ביום ה' באייר תש"ח 14.5.1948


מרדכי נורוק

 

מפלגת חזית דתית מאוחדת

 
  נולד: 07/11/1884 נפטר: 08/11/1962  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה, חבר בוועדת הכנסת,
חבר בוועדת החינוך והתרבות.

 

נולד בלטביה. למד לימודים תורניים אצל אביו והוסמך לרבנות. למד בגימנסיה במיטאו ובאוניברסיטאות בפטרבורג, בגרמניה ובשווייץ. הוכתר בתואר דוקטור לפילוסופיה. אביו שימש רב בטוקום ולאחר מכן בעיר מיטאו. בשנת 1903 בהיותו בן 19 נבחר כציר לקונגרס הציוני השישי, ובשנת 1913 נבחר לרב במיטאו במקום אביו שנפטר. בשנת 1915 עזב את מיטאו ועבר לפטרבורג ולאחר מכן למוסקבה. פעל למען היהודים שגורשו מאזור החזית במלחמת העולם הראשונה ונבחר לסגן יור הקהילה היהודית במוסקבה. בין

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

פברואר לאוקטובר 1917 היה פעיל בכינוס ועידה יהודית כל-רוסית. הקים גוש דתי של ציונים ולא-ציונים מסורת וחירות. בשנת1921 עזב את ברהמ והשתקע בריגה. במהרה הפך לאחד מראשי הקהילה היהודית בלטביה. בשנת 1922 נבחר לסיים הלטבי (בית הנבחרים) וכיהן בו עד לפיזורו בשנת 1934. בשנת 1926 עמד בראש גוש המיעוטים בסיים והשתתף בקונגרסים בין-לאומיים. הרב נורוק היה ממייסדי הקונגרס היהודי הלאומי. לאחר סיפוח לטביה עי ברהמ נכלא והוגלה לטורקמניסטן בשל פעילותו הציונית. אשתו ושני ילדיו נספו בשואה. בשנת 1945 עזב את ברהמ ובשנת 1947 עלה לישראל. היה חבר כנסת במשך 5 קדנציות. בכנסת השנייה היה שר הדואר ובשנת 1952 הוצגה מועמדותו לכהונת נשיא המדינה.

 

נחום ניר רפאלקס

 

מפלגת פועלים מאוחדת

 
  נולד: 17/03/1884 נפטר: 10/07/1968  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה, סגן יושב ראש הכנסת.

 

נולד בפולין. למד בחדר ובגימנסיה בווארשה. רכש השכלה גבוהה במדעי הטבע באוניברסיטאות ווארשה, ציריך ופטרבורג וכן למד משפטים באוניברסיטאות פטרבורג ודורפאט. הוסמך דוקטור למשפטים ב- 1908 ועורך דין. בימי לימודיו באוניברסיטת ווארשה (1903) הצטרף לארגון הסטודנטים הציוני קדימה, ובשנת 1905 הצטרף לתנועת פועלי-ציון. היה ציר בקונגרסים הציוניים 6, 7 בשנים 1905, 1907, וממייסדי הברית העולמית של פועלי-ציון. בשנת 1906 נכלא לארבעה חודשים בשל פעילותו הפוליטית. בשנת 1919 עבר

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

מפטרבורג לווארשה ונבחר למועצת עיריית ווארשה. באותה שנה השתתף בוועידת פועלי ציון בשטוקהולם. היה חבר משלחת הברית העולמית של פועלי-ציון לארץ-ישראל, ובעצמו עלה לישראל בשנת 1925. בפילוג שחל בברית העולמית הצטרף לפלג השמאלי ונבחר כמזכיר הברית העולמית של פועלי-ציון שמאל. היה בין מנהלי המשא-ומתן להצטרפות פועלי-ציון שמאל לקומינטרן (אינטרנציונל קומוניסטי). בארץ עסק בעריכת-דין. היה חבר ההנהגה הארצית של פועלי-ציון שמאל, חבר הוועד הלאומי וחבר הוועדה המדינית של מפלגת לאחדות העבודה פועלי-ציון. את דרכו הממלכתית החל כחבר מועצת העם הזמנית. כיהן כסגן יו"ר הכנסת ובכנסת השלישית נבחר כיו"ר הכנסת.

נחום ניר רפאלקס היה בין החותמים על מגילת העצמאות ביום ה' באייר תש"ח 14.5.1948


פרץ נפתלי

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 19/03/1888 נפטר: 30/04/1961  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה, חבר בוועדת הכספים,
חבר בוועדת הכלכלה.

 

נולד בגרמניה ולמד בגימנסיה ריאלית בברלין, ובבית-הספר הגבוה למסחר. בשנים 1912-1909 עבד בחברה ליצוא בברלין ובבריסל. בשנת 1911 הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית. בין השנים 1912 1921 היה עיתונאי וסופר כלכלי של כמה מחשובי העיתונים הגרמנים. שרת בצבא הגרמני והשתתף בחזית הלחימה במלחמת העולם הראשונה, (1918-1917). היה עורך המדור הכלכלי של פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, וראש המכון למחקר כלכלי של האיגודים המקצועיים הגרמניים. בשנת 1925

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

הצטרף לתנועה הציונית, ונבחר כיושב-ראש הליגה למען ארץ-ישראל העובדת בגרמניה וחבר הנהלת ההסתדרות הציונית בה. היה ציר לקונגרס הציוני בשנת 1931. עלה לארץ ישראל בשנת 1933 והתקבל לעבודה כמרצה לכלכלה בטכניון ובבית-הספר הגבוה למשפט וכלכלה. בשנת 1938 מונה כמנכל בנק הפועלים, ובשנת 1941 התקבל כחבר אספת הנבחרים. היה שר בממשלות ישראל במשך 5 קדנציות.

 

דוד-צבי פנקס

 

מפלגת חזית דתית מאוחדת

 
  נולד: 1895 נפטר: 14/08/1952  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה, יושב-ראש ועדת הכספים.
חבר בוועדת החינוך והתרבות.

 

נולד בהונגריה אך למד בגימנסיה בוינה, בישיבת פרסבורג ולמד משפטים באוניברסיטת וינה. היה מראשי צעירי המזרחי בוינה וממייסדי הארגון הדתי הלאומי ישורון. בשנת 1923 נבחר כציר לקונגרס הציוני היג. עלה לארץ ישראל בשנת 1925 ובשנת 1932 התמנה כמנהל בנק המזרחי בתל-אביב. באותה שנה נבחר למועצת עיריית תל-אביב. בשנת 1935 התמנה לראש מחלקת החינוך בעירייה. בשנת 1944 נבחר כחבר אספת הנבחרים וחבר הנהלת הוועד הלאומי. דוד צבי פנקס היה חבר מועצת המדינה

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

הזמנית, ומראשי ועדת הביטחון היישובית במלחמת העצמאות. היה יושב-ראש ועדת הוועדות שהתקינה את כל ועדותיה של מועצת המדינה, את תקנונה ואת הכלים לעבודה הפרלמנטרית. בשנת 1950 נבחר כסגן-ראש עיריית תל-אביב. כיהן כשר התחבורה בכנסת השנייה.

דוד צבי פנקס היה בין החותמים על מגילת העצמאות ביום ה' באייר תש"ח 14.5.1948


יונה כסה קוסוי

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 1907 נפטר: 27/06/1985  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה, חבר בוועדת הכנסת,
חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

 

נולד באוקראינה ולמד בחדר. בהיותו בן 14, ניספו הוריו ברעב הגדול שהיה באוקראינה בשנת 1921. בצעירותו היה פעיל בהחלוץ הבלתי-ליגלי ברוסיה. בשנת 1925 נאסר על פעילות ציונית ועם שחרורו עלה לארץ ישראל. עבד כפועל חקלאי ברחובות והצטרף לתנועת הפועל הצעיר. בשנת 1932 נבחר כמזכיר מועצת פועלי רחובות. היה חבר כפר בילו בין השנים 1936-1933 ואחר כך חבר קבוצת שילר. נבחר כחבר ההמרכז לחינוך של ההסתדרות הכללית, וחבר המפקדה המחוזית של ההגנה בדרום. בשנת 1936 יצא

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

לשליחות בפולין. יונה כסה היה מזכיר מפאי בשנים 1938; 1940-1939; 1956-1953. בשנת 1946 נבחר כמזכיר האיחוד העולמי. ב- דצמבר 1964 פרש ממפאי וישב בכנסת כסיעת יחיד.

 

אליעזר קפלן

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 1891 נפטר: 13/07/1952  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה, שר האוצר,
שר המסחר והתעשייה.

 

נולד ברוסיה. למד בחדר, בגימנסיה רוסית בלוביץ` ובבית-הספר הטכני הגבוה במוסקבה. סיים לימודיו בשנת 1917 כמהנדס בנין. בשנת 1905 הצטרף למפלגה הציונית-סוציאליסטית (צ"ס) והיה ממייסדי תנועת צעירי-ציון - התחייה. בשנת 1912 נבחר למזכיר גליל מינסק של התנועה. במלחמת העולם הראשונה היה ממזכירי יאקופו (הועד לעזרת הפליטים היהודים המגורשים מאזורי הספר) וממקימי הארגון הכל-רוסי של צעירי-ציון וחבר המרכז של התנועה. בשנת 1919 היה חבר במשלחת יהודי אוקראינה

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

לוועידת השלום בורסאי. בשנת 1920 היה מיוזמי האיחוד בין הפועל-הצעיר וצעירי ציון ותרם להקמת ההתאחדות.  אליעזר קפלן השתתף בוועידת לונדון של ההסתדרות הציונית ונבחר לוועד הפועל הציוני. כעבור כמה חודשים נשלח לברלין, לנהל את המשרד העולמי של ההתאחדות.  חזר לארץ ב- 1923 והצטרף להנהלת המשרד לעבודות ציבוריות של ההסתדרות, שעל יסודו הוקם סולל-בונה. היה מנהל המחלקה הטכנית של עיריית תל-אביב, 1925-1923. היה חבר מועצת עיריית תל-אביב, (1933-1925) וחבר הנהלת הסוכנות וגזברה, 1948-1933. חבר מועצת המדינה והממשלה הזמנית. נבחר לכנסת הראשונה והשנייה וכיהן כשר האוצר וסגן ראש הממשלה.

אליעזר קפלן היה בין החותמים על מגילת העצמאות ביום ה' באייר תש"ח 14.5.1948


זלמן שזר

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 22/12/1889 נפטר: 05/10/1974  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה, שר החינוך והתרבות.

 

שניאור זלמן רובשוב נולד ברוסיה כבן למשפחת רבנים מחסידי חבד. למד בסנט פטרסבורג, ברלין ושוויץ. בצעירותו היה פעיל בפועלי ציון. החל בפעילות ציבורית כאחד ממנהיגי אחדות העבודה ולאחר מכן מפאי. נחשב לפוליטיקאי מוכשר ואינטלקטואל. עלה לארץ ישראל בשנת 1924. היה חבר בוועד הפועל של ההסתדרות הכללית, פעיל בהסתדרות הציונית העולמית והשתתף בקונגרסים ציונים רבים. בשנת 1944, לאחר מותו של ברל כצנלסון, התמנה לעורך דבר. לאחר שהתפטר מהממשלה נבחר לוועד הפועל

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

של הסוכנות היהודית ועמד בראש מחלקת החינוך והתרבות שלה. בשנים 1961-1957 כיהן כיושב-ראש הוועד הפועל הציוני בפועל. בשנת 1963 נבחר לנשיא המדינה השלישי. בשנת 1968 נבחר לתקופת כהונה שנייה כנשיא.

 

בכור-שלום שטרית

 

מפלגת ספרדים ועדות מזרח

 
  נולד: 1895 נפטר: 28/01/1967  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה, שר המשטרה.

 

נולד בטבריה, למד בחדר, בבית-הספר של כיח (אליאנס) ובישיבת טבריה; סיים את בית הספר למשפטים בירושלים והוסמך כעורך-דין. היה ממייסדי האגודה הציונית התחייה בטבריה ובהשפעת חברי קבוצת דגניה הצטרף להפועל-הצעיר. שימש כמורה בבית-הספר אליאנס בטבריה ואחר-כך מורה לעברית במושבה מנחמיה. במלחמת העולם הראשונה היה מוכתר המושבה כינרת. עם כניסת הצבא הבריטי לטבריה (1919) ארגן את משטרת העיר. נתמנה לקצין חקירות וזמן קצר לאחר מכן למפקד המשטרה בגליל

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

התחתון. היה בין מארגני משטרת הפרשים היהודים שהבטיחה את ביטחון הישובים היהודיים בגליל. שימש כסגן-מפקד בית-הספר לשוטרים בירושלים. בשנת 1935 נתמנה לשופט שלום. ובשנים 1948-1945 כיהן כשופט שלום ראשי במחוז לוד. בשנים 1948-1949, כיהן כשר המיעוטים, במועצת המדינה הזמנית, לעניין הקשר עם ערביי ארץ-ישראל והבעיה הפלשתינאית. כיהן כשר המשטרה במשך 13 קדנציות רצופות.

בכור-שלום שטרית היה בין החותמים על מגילת העצמאות ביום ה' באייר תש"ח 14.5.1948


חיים משה שפירא

 

מפלגת חזית דתית מאוחדת

 
  נולד: 1902 נפטר: 16/07/1970  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה, שר הפנים, שר הבריאות,
שר העליה.

 

נולד בגרודנו, רוסיה הלבנה. למד בחדר ובישיבה אצל הרב שמעון שקופ. בשנים 1924 - 1925 למד בבית-המדרש לרבנים מיסודו של הרב הילדסהיימר בברלין. בזמן לימודיו בישיבה ארגן בעיר קבוצת נוער בשם בני-ציון. בשנת ב- 1919 עבר לקובנה, עבד במחלקת החינוך והתרבות של המועצה היהודית הלאומית וארגן את צעירי-מזרחי כגרעין לתנועת הנוער הדתית ציונית בליטא. בשנת 1922 שימש מורה בבית-ספר חרדי בווילנא והיה חבר הנהלת המזרחי ו"החלוץ המזרחי" בעיר. בשנים 1924-1923 היה מפעילי צעירי המזרחי

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

בווארשה. נבחר כציר בכל הקונגרסים הציוניים מאז הקונגרס היד (1925) בו גם נבחר לוועד הפועל הציוני. השתתף בוועידת הייסוד לברית-העולמית של תנועת תורה ועבודה ונבחר למרכז הברית, באותה שנה (1925) עלה לארץ ישראל. בשנת 1928 נבחר למרכז הוועד הפועל של הפועל המזרחי בארץ וכחבר המרכז העולמי של המזרחי. בשנת 1936 נבחר כחבר ההנהלה הציונית, בתפקיד זה כיהן עד לשנת 1948. בשנת 1938 יצא בשליחות מיוחדת להצלת יהודי אוסטריה, וב- 1946 נבחר לראש מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל והממונה על עליית הנוער. משה חיים שפירא היה חבר ההנהלה הציונית בסוכנות, חבר מועצת העם ומנהל העם. בשנת 1957 נפצע קשה כאשר הוטל רימון לאולם הכנסת על יד צעיר שישב ביציע. כיהן כשר בממשלות ישראל במשך 15 קדנציות רצופות.

חיים משה שפירא היה בין החותמים על מגילת העצמאות ביום ה' באייר תש"ח 14.5.1948


יוסף שפרינצק

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 08/12/1885 נפטר: 28/01/1959  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה, יושב ראש הכנסת.

 

נולד במוסקבה, רוסיה. בשנת 1903 השתתף, יחד עם יצחק גרינבוים, בארגון אגודת התחייה. היה חבר הוועד המרכזי של ציוני-ציון ברוסיה. בשנת 1904 נבחר למזכיר האזורי של ההסתדרות הציונית בגרודנו. מאוחר יותר חזר לקישינב ופעל בתנועת צעירי-ציון בדרום רוסיה והשתתף בוועידת ציוני רוסיה בהלסינגפורס. בשנת 1908 היה ציר בקונגרס הציוני בהאג ובאותה שנה נסע ללמוד רפואה באוניברסיטת ביירות, אך הפסיקם ובשנת 1910עלה לארץ ישראל כדי לכהן כמזכיר כללי של הפועל הצעיר ועורך ביטאון המפלגה.

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

במלחמת העולם הראשונה נשאר בארץ והיה בין מארגני פעולות העזרה ליישוב היהודי. בתום המלחמה היה בין מארגני הפועל הצעיר, נבחר למזכיר המפלגה והיה מנהיגה הפוליטי. בשנת 1920 היה ראש משלחת של הפועל הצעיר מארץ-ישראל לוועידת פראג, שבה הוקמה ההתאחדות. היה ממייסדי הסתדרות העובדים ומראשיה. חבר ההנהלה הציונית בירושלים בשנים 1927-1921; 1931-1929. כיהן כראש מחלקת העבודה ואחר-כך ראש מחלקת העלייה. שפרינצק היה חבר אספת הנבחרים והוועד הלאומי וזמן מה היה חבר מועצת עיריית תל-אביב. בשנת 1942 נבחר כיושב-ראש הנשיאות של הוועד הפועל הציוני ובשנת 1945 התמנה כמזכיר הכללי של הסתדרות העובדים. שבועות אחדים אחר קום המדינה נבחר ליור מועצת המדינה הזמנית. בישיבת הפתיחה של הכנסת הראשונה נבחר פה-אחד ליושב-ראש הכנסת וחזר ונבחר לכהונה זו ללא התנגדות במשך 3 קדנציות רצופות עד לשנת 1959.

 

ראובן שרי

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 07/04/1903 נפטר: 06/07/1989  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה, סגן שר התחבורה.
חבר בוועדת השירותים הציבוריים,
חבר בוועדת העבודה, חבר בוועדת הפנים.

 

ראובן שרי שרייבמן נולד ברומניה קיבל חינוך מסורתי עברי. למד בתיכון בגימנסיה בקישינב ולימודי משפטים באוניברסיטת יאסי. נבחן בחינות הסמכה לעריכת-דין. היה פעיל בתנועת צעירי-ציון ברומניה וממייסדיה. עלה לארץ ישראל בשנת 1925 ועבד בבניין ובחקלאות בחיפה, גבעת-טבעון, קריית עמל וכפר חסידים. במאורעות תרפט היה פעיל בהגנה. בין תפקידיו הציבוריים: היה מזכיר מועצת פועלי כפר סבא בשנים 1930-1934. מזכיר מועצת פועלי רחובות, 1934-1940. מזכיר מועצת פועלי ירושלים, 1943-1949. חבר

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

מרכז מפאי. חבר ועדת ירושלים בימי המצור, 1948. חבר מועצת עיריית ירושלים ב- 1948, 1956-1958. סגן ראש העיר ירושלים, 1948-1951. ממונה ראשי על יחסי עבודה במשרד העבודה בשנים 1957-1968.

 

משה שרת

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 16/10/1894 נפטר: 07/07/1965  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה, שר החוץ בממשלת ישראל.

 

משה שרת שרתוק נולד באוקראינה ולמד בחדר ובגימנסיה רוסית בחרסון. בשנת 1906 עלה לארץ ישראל והתגורר בעין סינייה שבשומרון. החל ללמוד בגימנסיה הרצליה, ומשפחתו עברה ליפו והייתה בין מייסדי אחוזת הבית. בשנת 1913 למד משפטים באוניברסיטת קושטא, ובשנת 1920 1925 למד כלכלה ב- London School of Economics. אחרי שובו מקושטא שימש כמורה לשפה הטורקית בבית-ספר יהודי ביפו. בשנת 1915 השתתף בייסוד הסתדרות הפועלים החקלאיים, עזר ליהושע חנקין ברכישת

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

קרקעות וטיפוח יחסים עם הערבים מטעם ועד הצירים. בשנת 1920 הצטרף למפלגת אחדות העבודה והיה חבר הוועד הפועל שלה, 1925-1920; ומשתתף קבוע בביטאונה קונטרס. בין השנים 1925 1931 היה סגן-עורך העיתון "דבר" והוציא לאור את המהדורה האנגלית של העיתון. בשנת 1931 התמנה למזכיר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ולאחר רצח חיים ארלוזורוב עמד בראש המחלקה 1943-1933. נפגש פעמים מספר עם האמיר עבדאללה מירדן. במלחהע II פעל להקמת הבריגאדה היהודית. בין השנים  1948-1946פעל בארגון האומות המאוחדות ובטיפוח הקשרים עם ממשלת ארהב ויהדות אמריקה. נעצר ע"י הבריטים בלטרון ביוני 1946. בשנת 1948 היה בין החותמים על מגילת העצמאות. נבחר לכהן כשר החוץ של מדינת ישראל במשך 7 קדנציות, וראש הממשלה במשך 2 קדנציות. אחרי התפטרותו מהממשלה עמד בראש הוצאת הספרים עם עובד וכיהן כיור הנהלת בית-ברל. בין השנים 1961 1965 היה יור ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית.

משה שרת היה בין החותמים על מגילת העצמאות ביום ה' באייר תש"ח 14.5.1948


אפרים תבורי

 

מפלגת פועלי ארץ-ישראל

 
  נולד: 05/09/1900 נפטר: 07/04/1957  

בשנת 1950 היה:
חבר הכנסת הראשונה, חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט,
חבר בוועדת השירותים הציבוריים.

 

אפרים תבורי - פופיק, נולד באוקראינה והיה פעיל בתנועה הציונית-סוציאליסטית (צס) בברית המועצות. נעצר על ידי השלטונות הסוביטיים בגלל פעילותו הציונית. השתחרר מהכלא ועלה לארץ ישראל בשנת 1924. בארץ עבד בעיריית תל-אביב. בשנת 1927 נבחר להיות מזכיר מפלגת אחדות העבודה בתל-אביב .  בשנת 1929 היה חבר מועצת פועלי תל-אביב. כחבר מפא"י נבחר גם לכנסת השנייה.

 

 

 

צילום חתימה מקורית משנת 1950 (המקור: במרכז לאספנות)

 


 

* אריה גילאי (נגלר). נולד בשנת 1938, דור חמישי לילידי ירושלים.  למד בבתי הספר "מעלה", "בית הכרם" ו"הדסים".  בראשית שנת 1956 התגייס לצבא והתנדב לצנחנים, שרת בגדוד 890 והשתתף בפעולות תגמול. במבצע קדש צנח בצניחה מבצעית ליד מעבר המיתלה. נלחם במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה, במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת שלום הגליל. השתחרר בדרגת סגן. סיים תואר ראשון, תואר שני (בהצטיינות) ותואר שלישי (דוקטורט)באוניברסיטה העברית בירושלים במקצוע ה- נוירופיזיולוגיה. התמחה כפוסט-דוקטורט בשיקגו ארה"ב, בנוירופיזיולוגיה קלינית באבחון של פגיעות ומחלות בשרירים ובעצבים. ד"ר אריה גילאי ניהל מחלקה (המכון לאבחון נוירולוגי) במרכז הרפואי "שערי צדק" ואחר כך בבית החולים השיקומי לילדים "אלין". פרסם עשרות מאמרי מחקר בארץ ובחו"ל. יו"ר האגודה הישראלית לנוירופיזיולוגיה ונשיא החברה הבינלאומית לאלקטרומיוגרפיה. פרש לגמלאות בגיל 65 והקים את "המרכז לאספנות" בירושלים.

 

** מקור: אתר הכנסת עם שינויים ותוספות קלות. צילומים: זולטן קלוגר, לשכת העיתונות הממשלתית.

 

אתר חתימות חברי הכנסת הראשונה. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב 2008
Autographs of 1st Knesset Members Site Copyright ANG 2008